שכבות הפסולת שבהר חירייה, מכילות פסולת אורגנית המתפרקת במהלך הזמן בתנאי מחסור חמצן (תנאים אנאירוביים), לביוגז המכונה גם גז-מטמנות. הביוגז המכיל גז מתאן, פחמן דו-חמצני, וגזים אחרים. מרכיב המתאן גורם לתערובת הגזים להיות דליקה. אפשרי לנצל את הפוטנציאל האנרגטי הגבוה שבגז המתאן שנמצא כחומר בעירה להפקת אנרגיה. גז המתאן מכונה גם "גז חממה". השפעתו השלילית על התחממות כדור הארץ גבוהה פי 25 מהשפעתו של הפחמן הדו-חמצני שגם הוא נחשב גז חממה. לפיכך, לאיסוף הביוגז ולמניעת היפלטותו לאטמוספירה חשיבות במניעת שינויי אקלים.
בשנת 2005 הקים איגוד ערים דן לתברואה מערכת לשאיבה ולאיסוף ביו-גז מהר הפסולת. המערכת שואבת את הגז באופן מבוקר, על מנת למנוע את הפליטה שלו לאטמוספירה. כיום מונה מערך איסוף הגז כ- 100 בארות בתשעה אשכולות המפוזרים על שטח ההר. עומק הקידוחים נע בין 12 ל-27 מטר, ותלוי במפלס התשטיפים באזור. הגז הנשאב מכל אשכול מוזרם לקו ראשי, ומשם למערכת האיסוף הממוקמת בפארק המחזור. שאיבת הגז במערכת מסודרת ומבוקרת היוותה שלב הכרחי לשיקום הר הפסולת וייצובו.
בשנת 2005 חתם האיגוד על הסכם עם חברת "איילון ביו-גז" לרכישת זכויות השאיבה. עם פתיחת הר חירייה לציבור הרחב כחלק מפארק אריאל שרון, החברה שדרגה את המערכת, הרחיבה אותה, והניחה צנרת תת קרקעית לטובת בטיחות המבקרים. הצנרת יוצאת מאתר חירייה דרך שטחי פארק אריאל שרון, חוצה את כביש ירושלים-תל-אביב (כביש מס' 1) ומגיעה עד למפעל 'אופיס טקסטיל' - מפעל אשפרה לצביעת בדים. במפעל משמש גז המתאן של חירייה מקור אנרגיה חלופי לדלק המזוט המזהם ובנוסף מוזיל באופן משמעותי את הוצאות האנרגיה במפעל.
מעת לעת, מהווה גם מפעל 'חץ אקולוגיה' כמקור לביוגז, בנוסף לגז הנשאב ממעבה הר חירייה.
מנגנון הפיתוח הנקי (CDM = Clean Development Mechanism)הוא מנגנון כלכלי המאפשר סחר בינלאומי בזכויות הפחתה של גזי חממה. מטרתו היא להטמיע טכנולוגיות נקיות במדינות מתפתחות ולהקל על מדינות מפותחות להשיג את יעדי ההפחתה של פליטות גזי חממה. מנגנון זה נוצר במסגרת אמנת קיוטו בשנת 1996 ומבוסס על רכישת "זכויות הפחתת פליטה" ממדינות מתפתחות המקיימות בשטחן פרויקטים המוכרים על ידי האו"ם כפרויקטים המפחיתים פליטת גזי החממה. ישראל סווגה בפרוטוקול קיוטו כמדינה מתפתחת ולפיכך מדינות מפותחות יכולות לרכוש ממנה זכויות הפחתת פליטה (בהתאם למכסה משלהן).
הכרת האו"ם בפרויקט שאיבת הגז מהר חירייה כפרויקט CDM אושרה בשנת 2006. זכויות ההפחתה שלו נסחרו בבורסת הפחמן העולמית משנת 2008 ועד לשנת 2013 ונמכרו לחברת החשמל הצרפתית EDF. בשנת 2014 נפסקה הנפקת זכויות הפחמן עקב המחיר הנמוך, אך שאיבת הגז והעברתו למפעל הטקסטיל ממשיכה עד היום.
שאיבת ביו-גז מבטן ההר