בשנים האחרונות ביצענו שתי עבודות מחקר שמסייעות לנו למדוד את ההשפעה של הפעולות המתבצעות בפארק המחזור חירייה על כמות הפליטות של גזים אלו.
אחת ממטרות איגוד ערים דן לתברואה המפעיל את פארק המחזור חירייה, היא לטפל באשפה באופן הסביבתי ביותר, כשאחד הפרמטרים המרכזיים הוא צמצום פליטת גזי חממה. האיגוד הצטרף לשורת גופים מובילים בארץ ובעולם הפועלים לצמצם את פליטת גזי חממה ולמדוד את ההשפעה של פעולות הטיפול בפסולת על שינויי האקלים, ולא כפי שנהוג רק באמצעות אחוזי מחזור והטמנה על בסיס משקלי. על מנת לעמוד ביעדי צמצום אלה ולהבין את הביצועים הסביבתיים האמיתיים בפעילות פארק המחזור, פיתחנו כלי דינמי שימושי לחישוב ולבקרה הבוחן את השפעת פעילות פארק המחזור על פליטות גזי חממה. הכלי מאפשר מתן מענה לשאלות:
לצורך מדידת ההשפעה האקלימית, נערך מיפוי מקיף של כלל הפעולות בתהליכי הטיפול בפסולת, החל משלב קליטת הפסולת באתר חירייה ותהליכי הטיפול באתר ועד לטיפול במתקני קצה דוגמת מטמנה, מפעלי מחזור או מתקן השבה. בתהליך המיפוי חושבו גם הפליטות בתהליכי השינוע ובשלב הבא שוקללו הנתונים מתהליכי המיפוי והפרמטרים השונים של הפעילות ותורגמו ליחידות שוות ערך לפליטות של טונה פחמן דו-חמצני.
נתוני הפליטות הוטמעו ב"מחשבון השפעה אקלימית" במטרה לחשב את החיסכון בפליטת גזי חממה לעומת תרחיש ייחוס. בתרחיש הייחוס נבחר המצב בו כל הפסולת מועברת ישירות להטמנה ללא תהליכי מיון והפרדה. בשלב האחרון לחישוב הוזנו גם נתוני פליטות הנחסכות כתוצאה מחסכון בחומרי גלם (תעשיית המחזור) ושימוש בחומרי הגלם כמקור אנרגיה (לדוגמה RDF כתחליף דלק במפעלי נשר)– "פליטות נמנעות".
המחשבון משמש את האיגוד גם ככלי לקבלת החלטות כשבאמצעותו ניתן לבחון אסטרטגיות שונות ותרחישים עתידיים לטיפול בפסולת וכן להשוות בין חלופות טיפול לכל סוג חומר ותוצר.
לקריאה נוספת אודות פיתוח מחשבון הפחמן וצפייה בנתוני פליטות גזי חממה בשנים 2021-22 לחץ כאן
לקריאת מאמר על מחשבון הפחמו שהתפרסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", גיליון 3 2022 לחץ כאן
האם ניתן להעריך את התרומה של סגירת מזבלת חירייה להפחתת פליטות של גזי חממה? האם ניתן לתרגם את התמורות שהתרחשו באתר חירייה לתרומה למאבק בשינויי האקלים?
בשנת 2018 ביצע הארגון הבינלאומי לטיפול בפסולת (ISWA) מחקר מקיף אודות תרומתם של מהלכים לסגירת מזבלות "פיראטיות" למאבק בשינויי האקלים. המחקר בדק שלושה מקרי-בוחן ברחבי העולם.
השלכת פסולת במזבלות לא-מוסדרות, כמו מזבלת חירייה ההיסטורית, מייצרת מפגעים סביבתיים רבים. ביניהם פליטות של גזי-חממה עקב פירוק לא מבוקר של פסולת. הגזים המשמעותיים ביותר בהקשר זה הם מתאן ופחמן דו-חמצני. השפעתו של המתאן גדולה פי 25 מהשפעת הפחמן הדו-חמצני, ולכן שיקום מזבלות ומעבר לשיטות טיפול מתקדמות יותר כרוך תמיד בפעולות לצמצום הפליטות של גזים אלו לאטמוספירה. במחקר שהוצג על ידי ISWA בוצעה הערכה של צמצום פליטות גזי החממה כתוצאה מסגירת המזבלה והפסקת ההשלכה הלא-מוסדרת, וכתוצאה משאיבת הגז מבטן הר הזבל, והקמת פארק המיחזור חירייה ומפעל ה RDF שפועל בתחומו.
תוצאות המחקר מציגות חיסכון של 65% בפליטות הפחמן הדו-חמצני, המשמשות מדד לפוטנציאל ההתחממות הגלובלית. הפחתת הפליטות בפועל כמוצג במחקר, מדגישים שוב את הדחיפות שבנקיטת פעולות מיידיות באזורים שבהם לא מתקיים טיפול נאות בפסולת.
למחקר של ISWA על תועלות אקלימיות מסגירת מטמנות לחצו כאן
למסמך על מקרה בוחן חירייה בתרגום לעברית לחצו כאן | לגרסה להדפסה לחצו כאן