לכבוד פתיחת התערוכה הקבוצתית "תחנת מעבר", חירייה מציגה:
סיורי אמנות ופסולת
סיורים מודרכים ב"תחנת מעבר" התערוכה הקבוצתית החדשה במרכז לחינוך סביבתי, משולב בסיור במתקני פארק המיחזור.
התערוכה החדשה נולדה מהתבוננות מעמיקה של עשרה אמנים ואמניות בתחנת המעבר לפסולת בחירייה, בחומרים העוברים בה, ובמושג "תחנת מעבר" עצמו, המקפל בתוכו מחשבות על רגעי ותהליכי שינוי שאנו עוברים/ות בחיינו. "תחנת מעבר" מתגלה כהזדמנות לחשיבה מחודשת, לבחינת העבר, להערכת ההווה ולבחירה בעתיד הרצוי לנו מתוך הבנה ורפלקציה.
לחוויית הביקור בתערוכה מתווסף רובד משלים באמצעות ביקור במתקני הטיפול בפסולת המעלה תובנות בנוגע לחיינו כחלק מתרבות הצריכה ובכלל.
הסיור מיועד למבוגרים/ות מעל גיל 18, קיום הסיור מותנה בכמות המשתתפים.
נגישות: המרכז לחינוך סביבתי מונגש
אם נדרשות התאמות נגישות מיוחדות צרו קשר באמצעות דוא"ל Shira@Hiriya.co.il
לא ניתן לשהות באתר מעבר לשעות הפעילות
הסיור מתקיים בהתאם להוראות פיקוד העורף ובכל מזג אויר
רקע על התערוכה:
התערוכה "תחנת מעבר" נהגתה ונאצרה בחודשי הקיץ של שנת 2023. ההצבה נועדה להסתיים בתקופת חגי תשרי, והפתיחה נקבעה לחודש אוקטובר. המצב הביטחוני עקב אירועי ה "השביעי באוקטובר" ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיו על החברה בארץ, בתוספת החודשים הסוערים שקדמו לאירועים אלו, גזרו עלינו חשיבה מחודשת.
בשבועות הראשונים ללחימה, לאיסוף השברים ולעיבוד האבל, חילחלה ההבנה שהתערוכה ששואפת להרחיב את המושג "תחנות מעבר" מעבר לתחום הטיפול בפסולת אל כלל המקומות, זמנים ומצבים המהווים תחנות זמניות בחיינו רלבנטית מאוד גם לתקופה זו, שכיום ברור שהינה מהווה נקודת זמן בחיי המדינה. תקופה בה נובטת ההבנה כי מה שהכרנו לא יתקיים עוד, והכל עומד להשתנות. בתקופה זו נידרש לאזור כוחות ולהתגבר על על אתגרים קיומיים, ובידיעה ברורה שמיד אחריהם תגיע תקופה חדשה בה נידרש לחשוב על עתיד אחר. חשוב לשהות בתקופה זו שהינה תחנת מעבר ובה נתבונן בעבר, נבחן את הערכים והעמדות שלנו מחדש ונגבש חזון שונה לבנייה שעתידה להחזיר אותנו לחיים ואת החיים אלינו.
התערוכה מוצגת במרכז לחינוך סביבתי בפארק המחזור חירייה. פארק זה הינו מתחם מתועש המשמש כתחנת מעבר לפסולת של ערי גוש דן אשר נפתח עם סגירתו של 'הר הפסולת חירייה' – המזבלה ההיסטורית שפעלה במקום במשך עשרות שנים. מאז סגירת המזבלה, הפסולת שוהה באתר חירייה לזמן מוגבל וקצר ככל הניתן, ומפונה ממנו לאתרי הטמנה למפעלי מחזור והשבה.
עשרת האמנים שנענו לפנייה להשתתף בתערוכה, התבקשו להתייחס לתחנות מעבר שונות, המאפיינות את חיינו. העבודות בתערוכה מבטאות כולן מצבים זמניים שחלקם קשורים להתפתחותנו הפיזית - כרונולוגית, וחלקם מתייחסים להפסקות לצורך התכווננות והשתנות, לקראת אתגרי חיים חדשים. באמצעות תחומי אמנות שונים נבחן בתערוכה המושג ׳תחנת מעבר׳ מזוויות ומהיבטים מגוונים:
האמניות תמר ברניצקי, כרמל אילן, וליזבט ביגר עוסקות בנושא מתוך התבוננות בחומרי הפסולת המגיעים לתחנת המעבר שבחירייה, והפיכתם לאלמנט אסתטי המאפשר מקום ונוכחות וויזואלית רלוונטית. נורית דוד מתייחסת לתחנות מעבר שעניינן מקום וסביבה כמו טרנספורמציה של עיר בתהליך של השתנות פיזית. טיגיסט יוסף רון, אנה לוקשבסקי ודוד זיסר יצרו עבודות המבטאות נקודות זמן כתחנות של החלטות הפועלות כשעון עצר בשלבי מעבר והגירה. האמנית ורד אהרונוביץ מציבה תחנות של מחשבות אל מול עשייה מורכבת, הנחשבת לבלתי אפשרית, וסרחיו דניאל צ'רטקוף מציג תחנות מעבר שמבטאות את המעבר בין הפיזי שאנחנו לבין מחשבותינו כלומר, המעבר בין רעיון למעשה. בעבודות אחרות כמו זו של ורד אהרונוביץ, מבוטאת ההבנה שכל תקופה בחיים מהווה תחנת מעבר לזו שאחריה, עד לשלב הזיקנה ועבודותיו של אלקנה לוי אף מציבות סביב המוות את השאלה האם הוא תחנה סופית או תחנת מעבר, לעולם הבא.
לקריאה נוספת אודות האמנים והאמניות ולהצצה לתערוכה לחצו כאן
לפרטים על שיח גלריה וסדנת אמן לחצו כאן https://bit.ly/3un6nFL
