מוצרים חד־פעמיים הופכים את החיים שלנו להרבה יותר פשוטים - כוס קפה לדרך, ארוחת חג או מסיבת יום הולדת עם צלחות חד־פעמיות. אבל מה שנוח לרגע – נשאר איתנו למאות שנים. הפסולת לא נעלמת, היא רק מחליפה מקום: מהשולחן – לפח, ומשם – לאדמה, לים, ואפילו ולצלחת שלנו.
חד פעמי זה לא רק פלסטיק
נייר, קרטון, פלסטיק ואלומיניום משמשים לייצור מוצרים חד-פעמיים ומוצאים את עצמם בסופו של דבר בפח האשפה. כ-40% מהפלסטיק המיוצר בשנה מוקדשים למוצרים חד-פעמיים, ומהווים כ-185 מיליון טון פסולת – זה המון!.
חשבתם שאפשר להתנחם באלטרנטיבות ירוקות כמו ביופלסטיק? ובכן, הן מזהמות לא פחות בתהליך הייצור והשינוע.
הם בכל מקום!
אי אפשר לברוח מהם – מוצרים חד־פעמיים מקיפים אותנו – בקבוק השתייה, השקית של הסנדוויץ', קשית בשייק והמגבון שאיתו אנחנו מנקים ומנקות את הכל. הם עוזרים לנו לאכול, לשתות, לנקות, לארוז ולקחת לדרך – ולרוב, נזרקים לפח אחרי שימוש אחד בלבד. הבעיה היא שהם נעלמים מהעין… אבל ממש לא מהעולם.
איך מגיע כלי חד-פעמי לעולם?
יש המון סוגים של מוצרים חד-פעמיים ולכל אחד סיפור משלו – פלסטיק למשל, מיוצר מנפט ופחם במפעלים ענקיים בהם מחממים אותו, מוסיפים לו חומרים שונים ומזריקים לתבניות – כוסות, קופסאות וסכו"ם.
נייר וקרטון מתחילים בכלל ביער – העצים נכרתים, נגרסים, נדחסים, נצבעים ומעובדים כדי להפוך לשקיות, עטיפות ואריזות. וגם הכלים מאלומיניום מגיעים מהטבע – הם מופקים מבוקסיט – סלע מיוחד. במפעל מפרידים ממנו חומר שנקרא אלומינה, מחממים אותו ובאמצעות חשמל יוצרים את האלומיניום – מתכת קלה שאפשר לעצב לתבניות אפייה ומגשים.בנוסף, יש כלים חד-פעמיים מחומרים מתכלים (ביופלסטיק) שעשויים מגידולים חקלאיים כמו תירס וקנה סוכר, מהם מפיקים פולימרים טבעיים.
הסביבה לא שוכחת
מאות טונות של מוצרים חד־פעמיים נזרקים מדי שנה והופכים לפסולת שלא נעלמת – לא בעוד שבוע ולפעמים גם לא בעוד מאות שנים. הם מלכלכים את הקרקע, המים והאוויר.
וזה לא נגמר שם, גם אם מדובר במוצרים הממותגים כידידותיים לסביבה– תהליך הייצור מזהם, צורך משאבים יקרים ופולט חומרים רעילים. ובנוסף, חלק גדול בכלל לא מגיע לפח. הם כל כך קלים, מושארים בשטחים הפתוחים, מתעופפים ברוח ומתפזרים בסביבה. הם מלכלכים לנו את הנוף ומגיעים לבעלי חיים שחושבים שזו ארוחה – נפצעים, נחנקים ואפילו מתים מרעב.
אז מה עושים עם כל הפסולת הזאת?
כיום ישנם מספר פתרונות לטיפול בפסולת חד-פעמית:
1. הטמנה – הפתרון הקל, הזול והנגיש ביותר, אך המזיק ביותר לסביבה. בישראל 80% מהפסולת מוטמנת, תופסת נפח ושטח.
2. מיחזור – כדי לעבור תהליך מחזור על הפסולת להיות מופרדת במקור ולהגיע לפח המתאים. קורה בקנה מידה מצומצם בשל חוסר כדאיות כלכלית, מורכבות בהפרדה וזיהום שאריות מזון. בישראל רק 24% מכלל הפסולת עוברת תהליך מיחזור.
3. שריפה להפקת אנרגיה - במדינות מתקדמות פועלות תחנות כוח מבוססות פסולת בהן שורפים אשפה, ומפיקים ממנה חשמל ואנרגיה. תחנות כוח כאלה עדיין אינן קיימות בישראל.
4. קומפוסטציה (ריקבון טבעי) – רלוונטית לכלים חד-פעמיים מחומרים מתכלים, בתנאים תעשייתיים בלבד.
דבר הפרלמנט – הצעה לחלופה מקיימת
הדרך הכי טובה להתמודד עם כלים חד-פעמיים, היא פשוט להשתמש פחות. איך עושים את זה? פשוט מאוד – לפיקניק, לארוחת חג או לטיול השנתי, תבחרו כלים רב-פעמיים – שתייה? בקבוק קל מפלסטיק איכותי או נירוסטה. אוכל לבית הספר? קופסה רב-פעמית. ולקניות? הביאו שקיות מהבית.
כמובן שצריך גם עזרה מלמעלה – כמו חוקים שמגבילים ייצור, יבוא ושימוש בכלים חד-פעמיים – כפי שקורה בישראל, רעיונות שיתופיים כמו השאלת כלים, מילוי חוזר של מוצרים כמו שמפו, סבון ונוזל כביסה, ואולי הכי חשוב – חינוך סביבתי ועידוד המצאות חדשות שיעזרו לנו לחיות בצורה יותר אחראית כלפי כדור הארץ.
חשוב לזכור: הארכת חיי המוצר היא דרך פשוטה לעזור לסביבה!
לחתימה על האמנה לשמירה על החוף נקי>>
לתיאום סיור לקבוצות בפארק המיחזור חירייה>>
