על רוחות רפאים שמעתם? ומה לגבי רשתות רפאים??? פסולת דיג היא מהצורות ההרסניות והחמקמקות ביותר של זיהום ימי. הזיהום הבלתי נראה שמייצרת תעשיית הדיג מאיים על הסביבה הימית והנזק מגיע גם אל הצלחת שלנו.
הידעת?
בישראל פועלים דייגים רבים לאורך חופי הים התיכון, ים סוף והכנרת, ופעילות זו מייצרת כמויות גדולות של פסולת הנשארת במים. ציוד שנשכח או ננטש בכוונה מהווה כ-10% מהפסולת הימית בעולם – כ־640,000 טון בשנה – כמות שיכולה להקיף את כדור הארץ 18 פעמים!
מהם מקורות הזיהום?
1. פסולת ישירה – על פי ההערכות, כ-10% מהזיהום הימי בעולם מגיע מציוד דיג אבוד: רשתות, חוטים, חכות, קרסים, מצופים, חבלים ופיתיונות. לעיתים נושרים בטעות, ולעיתים ננטשים בכוונה בלב ים.
2. זיהום עקיף – נזילות שמן ודלק, פסולת אורגנית, שפכים, חומרים כימיים ודטרגנטים – הנוזלים בטעות או מושלכים בכוונה מספינות וסירות דיג.
מה הבעיה עם פסולת דיג?
כשאנו מדמיינים דייג – עולה בראשנו תמונה פסטורלית של אדם עם חכה בזריחה, או סירה קטנה הפורשת רשת. בפועל – תעשיית הדיג כוללת גם דיג מסחרי מאסיבי, רשתות ענק, ציוד כבד וספינות אשר מייצרים מגוון פסולות, כגון:
1. רשתות דיג נטושות ורשתות "רפאים" – אלו רשתות שקופות שאינן נראות במים, אך ממשיכות ללכוד בעלי חיים ימיים ולזהם את הסביבה.
2. חוטי דיג וקרסים – גורמים לפציעות ולפגיעות חמורות בבעלי חיים.
3. פיתיונות מלאכותיים - עשויים פלסטיק ונראים כמו יצורי ים קטנים. נבלעים על ידי בעלי החיים הימיים וגורמים לפציעות פנימיות ואף למוות.
4. מצופי פלסטיק, חבלים וציוד עזר - מתפרקים לפתיתי פלסטיק קטנטנים (מיקרו-פלסטיק), המזהמים את המים ופוגעים בשוניות האלמוגים.
השוניות מהוות בית גידול לאלפי מינים: דגים, רכיכות, חסרי חוליות וצמחים ימיים. כשהן נפגעות – המערכת האקולוגית קורסת, קהילות שלמות של יצורים נעלמות, והחופים נותרים חשופים לסחף והצפות.
5. נזילות שמן, שפכים וכימיקלים – פוגעים באיכות המים, משנים את המגוון הביולוגי ופוגעים בשרשרת המזון.
6. רשתות נגררות וציוד כבד - גורמים לשבירת שוניות, לערבול החול ולפגיעה בבתי גידול על קרקעית הים.
פסולת הדיג משאירה אחריה נזקים עם השלכות ארוכות טווח על המערכת הימית כולה. הזיהום מצטבר בשרשרת המזון – כולל בדגים שאנו אוכלים – וכך מגיע גם אלינו.
מילה על "דיג יתר"
מעבר לפסולת ולזיהום, ישנה גם השפעת הדיג עצמו: דיג יתר שמשמעו קצב דיג הגבוה מקצב ההתרבות הטבעי של הדגים, ודיג לא סלקטיבי כלומר לכידת דגים צעירים שטרם הספיקו להתרבות.
שתי התופעות הללו מביאות לצמצום דרמטי באוכלוסיות הדגים, פוגעות במאזן האקולוגי ואף גורמות להכחדת מינים.
המלצת הפרלמנט – איך מצמצמים את הפגיעה?
פרלמנט הילדים של ראשון לציון ממליץ לצמצם את הנזק באמצעות שינוי מדיניות, אכיפה וחינוך:
1. פיקוח על כמות הדגה הנלכדת ואיסור דיג בעונת הרבייה.
2. הגבלת ציוד דיג וקנסות על השארת "ציוד רפאים" בים.
3. חובת דיווח, מעקב ופינוי של ציוד שאבד או נשכח.
4. אכיפה מחמירה נגד זיהום מים מספינות.
5. מעבר לציוד מתכלה, מתפרק ביולוגית וידידותי לסביבה.
6. קידום דיג בר-קיימא והכשרות לדייגים.
ובעיקר לזכור: הים הוא לא פח! הוא סביבת חיים עשירה, בית למגוון עצום של יצורים, ובסופו של דבר – גם העתיד שלנו, בני האדם, תלוי בשמירה עליו.
לחתימה על האמנה לשמירה על החוף נקי>>
