איך השפיע משבר הקורונה על כמויות הפסולת שלנו?

איך השפיע משבר הקורונה על כמויות הפסולת שלנו?

איך השפיע משבר הקורונה על כמויות הפסולת שלנו?

שאלת ההשוואה בין כמויות הפסולת היא שאלה מורכבת מכיוון שגורמים שונים עלולים להטות את התוצאה. לא ניתן רק לסכם את כמות הפסולת שנכנסה השנה ולהשוות אותה לשנים קודמות. על מנת להגיע לתשובה מדויקת יש לנטרל משתנים מתערבים ולנרמל את התוצאות מכמה סיבות:
1. מספר הרשויות המפנות פסולת לחירייה: לצד רשויות קבועות וותיקות המטפלות בפסולת שלהן באתר חירייה ניתן לספור גם רשויות חדשות ומזדמנות. כל שנה מצטרפות רשות אחת או שתיים, השנה לדוגמה צירפנו את ראש העין ואת מודיעין-עילית. הדבר מעלה את כמות הפסולת הנקלטת באתר, אבל מטה את החישוב הרב-שנתי.
2. מס' התושבים בתוך הרשויות שלנו: הרשויות שלנו מתפתחות, שכונות חדשות נבנות ומספר התושבים בהן גדל. עקב כך כמות הפסולת שמפנה הרשות לאתר חירייה גדלה, אולם לא בטוח שכמות הפסולת הממוצעת לתושב השתנתה.
3. תקופות השיא בייצור פסולת בישראל מוכתבות בעיקר על ידי חגי ישראל, שנקבעים על פי לוח השנה העברי, בעוד שהפעילות התפעולית-חשבונאית של כמויות הפסולת מוכתבות ע"י לוח השנה הלועזי. למשל פסח, לפעמים בחודש מרץ ולפעמים באפריל, ולכן לא ניתן להשוות ממוצעים חודשיים. אם רוצים לדעת מה הייתה השפעת הסגר הראשון שכלל את תקופת הפסח יש לנרמל את נתוני הלוח הלועזי ולייצר השוואות על פי עוגני החגים.

ולתוצאות:
בשורה התחתונה כמות הפסולת שיוצרה בגוש דן פחתה, מראה להאטה הכלכלית ולעצירת הפעילות המסחרית תרבותית בשנה האחרונה.
מדובר בירידה של 5-10% בין הסגרים, ובירידה של 15% בשתי תקופות החגים. למה? כנראה שפחות אירחנו והתארחנו, פחות קנינו מתנות, פחות בילינו במסעדות, ובתי המלון התרוקנו מתיירים. סגירת המלונות והמסעדות צמצמה משמעותית את האשפה.
שיאנית הצמצום: מי שהובילה משמעותית את הירידה שנצפתה בכמות האשפה היא העיר תל אביב-יפו, יצרנית הפסולת הגדולה ביותר בגוש דן. בשיא תקופות הסגר (חודשים ניסן ותשרי) כמות הפסולת בעיר תל אביב-יפו קטנה בכרבע לעומת שנים קודמות!! הסגרים עצרו כמעט לגמרי את תנועת היוממות הערה אל העיר, כלומר מיליון תושבי ישראל הזורמים לעיר וממנה מדי יום בשגרה הפסיקו להגיע. הדבר התבטא גם בירידה בכמות הפסולת שיוצרה בעיר.
ובאשר לשאר הרשויות בגוש דן: כמות האשפה גדלה במעט / נשארה יציבה / קטנה מעט בהתאם לאופי הרשות. רשויות בהן יש מרכזי עסקים ועבודה גדולים כדוגמת רמת-גן רשמו ירידה קלה מכיוון שלא נכנסו לעיר עובדים מבחוץ. התושבים נשארו בבתיהם ואת הפסולת ייצרו והשליכו במשקי הבית ובתחומי הרשויות הפריפריאליות, כך נוצר גידול קל בפסולת בערים כדוגמת יהוד.
פרטים נוספים במחקר המלא שערכנו, שיפורסם ממש בקרוב.