פירות וירקות ארוזים באופן טבעי במה שאנחנו מכירים כ...קליפות. הקליפה שומרת על תוך הפרי או הירק והיא אף מעידה על תהליכים המתחוללים מתחתיה, קליפת הבננה השחירה? הגיע הזמן לשייק בננות. גרגירי הרימון שבתמונה הופרדו מהאריזה המקורית שלהם לטובת אריזה 'תותבת', מלאכותית, חד-פעמית, מפלסטיק.
בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי אריזות של פירות וירקות טריים: מלפפונים וגזרים מגיעים סגורים בשקית, קלחי תירס על מגשית קלקר עטופים ביריעת פלסטיק ותפוחי עץ בסלסילת פלסטיק.מטרת האריזות היא הארכת חיי המדף של התוצרת ושמירה עליה במהלך השינוע למרחק. בעולם כבר מדברים על קיצור זמני האספקה ומרחקי השינוע של פירות וירקות על מנת לצמצם את כמות האריזות של פירות וירקות.
ואצלנו? במדינה קטנה, במציאות של טווחי שינוע קצרים מבחינת מרחק וזמן, מה ההצדקה לריבוי האריזות?
במקרה של הרימון שלנו, האריזה חוסכת לנו את מלאכת הקילוף המייגעת ובכל זאת בוויתור על הקליפה אנחנו מפסידים כמה יתרונות חשובים: בתנאים המתאימים גרגירים באריזה נשמרים עד 10 ימים בעוד רימון בקליפתו יכול להישמר לכמה חודשים; מחיר קילוגרם גרגירי רימון יכול להיות גבוה עד פי 8 ממחיר קילוגרם רימונים שלמים; ולבסוף התועלות הבריאותיות הידועות והרבות של הרימון אינן מסתכמות בגרגירי הרימון אלא גלומות גם בקליפתו, חבל שלא לנצל אותן.
