כשליש מכמות המתאן שנפלטת לאטמוספירה עקב פעילות אנושית מקורה בטיפול לקוי בפסולת.
כאשר החלק האורגני באשפה מתפרק בתנאים של מחסור בחמצן (בעומק האדמה) הוא משחרר לסביבה את "גז המטמנות" שנקרא ביוגז, ומכיל אחוז גבוה של מתאן (50-60%) ופחמן דו חמצני. כל טיפול אחר בפסולת אורגנית כמו: השבה, קומפוסטציה וכד' מפחית בצורה משמעותית את היווצרות גזי החממה.
במסגרת שיקום מזבלת חירייה ההיסטורית, בוצעו 100 קידוחים לאיסוף הביוגז שנוצר בבטן ההר במשך 46 שנים. הגז שנאסף נשלח למפעל אופיס-טקסטיל באזור תעשייה סמוך ובכך נחסכת הפליטה לאוויר. מאז סגירת המזבלה ב 1998 מופנית הפסולת להטמנה בדרום, אולם הכמויות שנשלחות למטמנות יורדות מאז בהתמדה ובמקביל עולים אחוזי המיחזור וההשבה.
מחקר שהתבצע על ידי ISWA (ארגון הפסולת העולמי) ביצע חישוב מדוייק של התרומה האקלימית בעקבות סגירת המזבלה והקמת פארק המיחזור ומצא כי עד שנת 2050 יחסוך מטרופולין תל-אביב 2,100,000 טונות פליטות של תרכובות פחמן (כמות הזהה לזו שתיחסך במהלך שנה, אם כל תושבי המדינה יעברו לנורות חסכוניות).
לקריאה נוספת על חירייה ושינויי אקלים, לחצו כאן>>>
