ישראל לעומת שבדיה -  סיכום יום עיון ולמידת עמיתים אודות קמפיינים אפקטיביים לפסולת

ישראל לעומת שבדיה - סיכום יום עיון ולמידת עמיתים אודות קמפיינים אפקטיביים לפסולת

ישראל לעומת שבדיה - סיכום יום עיון ולמידת עמיתים אודות קמפיינים אפקטיביים לפסולת

פסולת לכל אורך הדרך:

איך לבנות ולהוביל קמפיין אפקטיבי להפחתת פסולת להטמנה.

תובנות משבדיה.

 

נקודות מרכזיות בהרצאה של גונילה קרלסון - מומחית בניהול אסטרטגי ותקשורת, חברת הנהלה בארגון הפסולת העולמי ISWA.

המרכז לחינוך סביבתי 23/2/2023

למצגת המלאה של גונילה קרלסון אודות קמפיינים תקשורתיים מוצלחים לטיפול ומניעה של פסולת מזון לחצו כאן

  • משנת 2005 שבדיה מנסה לטפל בזרם פסולת המזון שלה בדרכים שונות. בשנה הבאה מיחזור פסולת מזון יהיה חובה באיחוד האירופי, אך האתגר האמיתי הוא ההפרדה.  המדינה גדולה פי 20 מישראל בשטח ובה כ-10.2 מיליון תושבים.
  • הזרם האורגני לרוב לא יוצא נקי בהליכי ההפרדה במקור ואם הוא לא נקי הוא בעייתי ולכן העניין העיקרי הוא כיצד מייצרים קמפיין משמעותי שיוביל לשינוי התנהגותי ממשי.
  • אחת המסקנות הראשונות של אנשי המקצוע שתיכננו את ההסברה הייתה שעדיף לקרוא לפסולת ''פסולת מזון'' (שאריות מזון) ולא ''פסולת אורגנית'' food waste and not organic waste . זאת על מנת לפשט את המסר ולהקל על אנשים להבין מה בדיוק הם צריכים להפריד. המילה 'אורגני' היא רחבה מדי ונוגעת לדברים רבים ולעוד סוגי פסולת (לדוגמה גזם), גם 'פסולת רטובה' הוא מושג שלא פשוט להבין ממנו מה מפרידים ואיך. יש חשיבות לשפה שבה משתמשים אם רוצים לייצר שינוי התנהגות.
  • קיימות מספר שיטות לטיפול בפסולת אורגנית. בשבדיה משתמשים בקומפוסטציה ובעיכול אנאירובי לייצור ביוגז לאנרגיה. פסולת המזון מופנית לטיפול במתקני עיכול אנאירובי, גזם מופנה לקומפוסטציה. הפסולת משונעת למרחק אולם המחקרים בשבדיה הוכיחו ששיטת הטיפול חשובה יותר ממיקום המפעלים, הפליטות משינוע למרחק בטלות בשישים לעומת החיסכון בפליטות המתאן לאוויר כתוצאה מטיפול נכון.
  • הסיבה העיקרית להתעסקות המסיבית בפסולת מזון הוא פליטות הגזים. בשבדיה, מרבית מבזבוז המזון מתרחש במגזר הביתי – רבע מהמזון בשבדיה מושלך לפח. הנתון בשבדיה עומד על 94 קילו פסולת מזון לאדם בשנה.
  • בשבדיה יש שלוש ערים גדולות וכ-300 רשויות מקומיות שונות שמיישמות היום הפרדה במקור של פסולת מזון. בשנת 2005 התחיל הפרויקט של הפרדת פסולת מזון במאלמו, אחת מ-3 הערים הגדולות במדינה. משקי בית קיבלו פחים קטנים והתבקשו להפריד את השאריות. בהתחלה היו הרבה תלונות על ריח, על זבובונים ועל זה ששקיות הנייר התפרקו. בכל הזמן הזה הייתה תקשורת תמידית בין העירייה לבין התושבים מה לעשות ואיך להתמודד עם בעיות. ההסבר פורסם בשפות רבות, מאוד מונגש וצבעוני, שקיות האיסוף חולקו ישירות לבתים, היו בזה קשיים והיה גם קושי עם המצאות השקית עצמה במפעלי המיון והטיפול, החומר הגיע למצב של 95-97% נקי. איסוף בשקית פלסטיק מייצר בעיות אחרות כי אז החומר פחות נקי, ויש רגולציה נוקשה מאוד בנוגע לשימוש בפלסטיק ועל שימוש במדשנים. השאריות של שקיות נייר לא מפריעות לתהליך, ויש לזכור שעיכול אנ-אירובי הוא תהליך מאוד עדין ורגיש. תוצר הפירוק, שהוא ביו-גז משמש כדלק.
  • אופן האיסוף מהבתים: בשבדיה האיסוף מהבתים הפרטיים מתבצע פעם בשבועיים. המטרדים מתחילים אחרי 5-3 ימים. בקיץ יש בעיה של רימות וזבובונים, זה דוחה תושבים וצריך לסייע להם להתמודד. בחורף יש בעיה של קפאון, המזון פשוט קופא ומאוד קשה לחלץ אותו מהפח.
  • נעשה שימוש בשלוש שיטות שונות לאיסוף בבתים: בשקיות נייר, בשקיות פלסטיק ובשקיות מתכלות. באזורים בהם יש שימוש בשקיות מתכלות יש חלוקה של השקיות דרך הרשות כדי שלא ייעשה שימוש בשקיות שאינן מתאימות.
  • במקביל לקמפיינים העוסקים בהפרדת פסולת מתקיימים גם קמפיינים להפחתה של ביזבוז מזון למשל תחרות "המאסטר שף של השאריות". הקמפיין צימבו"ז המיועד לילדים בכיתות ד-ה, וכולל תחרות בין בתי הספר שלוותה בירידים ותחרויות ופרסים על הכנת מאכל טעים משאריות בבית. בקמפיין השתתפו שפים מפורסמים והתנהל קמפיין ניו מדיה מוצלח.

 

לסיכום: קמפיין לשינוי התנהגות

  • כדי לעשות שינוי התנהגות צריך לעבוד על: ידע, גישה והתנהגות. גם כאשר מתייחסים לשלושת אלה  הנתונים מראים שקמפיין שינוי התנהגות מצליח לייצר שינוי התנהגות עקבי רק אצל  0.025% מהאנשים.
  • כשבונים קמפיין לשינוי התנהגות חשוב מאוד להגדיר את קהל היעד ומדדי ההצלחה. ולאורך כל הדרך צריך להעמיד את עצמך במקום של קהל המטרה ולשאול – מה יוצא לי מזה? מה זה נותן לי?
  • עבדו עם קבוצות מיקוד במהלך התיכנון ויצרו פיילוט טרם פתיחת הקמפיין. שנו את האסטרטגיה אם יש צורך.
  • מומלץ להשתמש  בערוצים שונים ומגוונים להעברת המסר.
  • הומור היא שיטה מצוינת להעברת המסר – כפי שגילו מפעילי הקמפיינים בשבדיה. ולכן נעשה שימוש רב בהומור בקמפיינים של הפרדת פסולת המזון, בכדי להסביר שזה מאוד פשוט להפריד. יחד עם זאת הבינו שלא לכל אוכלוסייה ההומור מתאים ולכן היו קמפיינים שונים המותאמים לסוגי האוכלוסיות, לתרבות, ולשפות שונות (בשבדיה משתמשים בכ-200 שפות שונות!).
  • אל תצפו לשינוי מהיר. הטמעת שינוי גישה לוקחת בין 5-3 שנים, הטמעת שינוי התנהגותי יכולה להימשך אף יותר מכך.
  • עבדו עם מטרות ארוכות טווח ופתחו שיטות מדידה לאורך כל הדרך. תחגגו את ההצלחות שלכם.ן!

 

 

פסולת לכל אורך הדרך:

ומה בישראל? מה הניסיון שנצבר בטיפול בשאריות מזון ברשויות ובמגזר העסקי?

 

  • מאיה ימיני מעיריית כפר-סבא סיכמה שנים של הפרדה במקור של הזרם האורגני ממשקי בית ומהמגזר המסחרי. העיר כפר-סבר מתמידה בעקביות ומתמודדת עם הרבה אתגרים. רוצים לדעת עוד על עיר שמיישמת הסדרי הפרדה השמים דגש על שאריות מזון? לחצו כאן
  • דורית חסידי, מנהלת הקיימות של "דיזנגוף סנטר", מרכז הקניות הראשון בישראל, סקרה את הפעולות שביצעה הנהלת הקניון על מנת למזער את ההשפעה האקלימית. בין היתר פורטו מהלכי התייעלות אנרגטית, קיזוז פחמן, ואיסוף פסולת מעסקי מזון לטובת מתקן קומפוסט תעשייתי וחדשני בשטח הקניון. לקריאת המצגת לחצו כאן
  • אילת אריאלי-ענבר, מנהלת חדשנות סביבתית בעסקים ברשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב-יפו, סקרה את הפעולות העירוניות המתבצעות באגפי העירייה על מנת לרתום עסקים, ובפרט עסקי מזון, למהלכים ולשיתופי פעולה על מנת לצמצם פסולת עוד לפני היווצרה ולמצוא פתרונות מערכתיים, במסגרת התכנית הכללית לצמצום ההשפעה האקלימית של העיר. לקריאת המצגת לחצו כאן.