אז "מה בוער?"
השנה, כאשר ישראל נמצאת על סף עידן הטיפול התרמי בפסולת, שאפנו לקיים כנס מקצועי שבו יוצגו המדיניות והיעדים של המשרד להגנת הסביבה בתחום הטיפול בפסולת, ובמהלכו נשמע ממומחים עולמיים על ההצלחות והאתגרים בהקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת ונשמע ממומחי פסולת וחינוך סביבתי בארץ על הצעדים הנחוצים על מנת שהקמת מתקנים כאלה תתאפשר בארץ.
גם השנה הוקדשה פתיחת הכנס לזכרו של דני שטרנברג, ששימש כמהנדס האיגוד בשנים 2000-2007, 2012-2013. מעיין שטרנברג בתו של דני נשאה דברים לזכרו וד"ר מרטין וייל מנכ"ל "קרן ברכה" לשעבר העלה זיכרונות מהתקופה של שיקום הר חירייה והקמת פארק אריאל שרון.
הדובר הראשון, מר גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה פתח את הכנס והסביר על המדיניות ועל יעדי המשרד להגנת הסביבה בנוגע למתקנים תרמיים. לאחר סקירה של נתוני ההטמנה והמיחזור לשנת 2018 דיבר גיא על תחזיות ייצור הפסולת בישראל עד 2040. עפ"י התחזיות עד לשנת 2040 יידרשו בישראל 9 מתקנים להשבת אנרגיה כאשר המתקנים יטפלו בפסולת שאריתית בלבד.
הגב' בטינה קאמוק, הדוברת השנייה הינה היועצת הטכנית של Ramboll, אחת החברות המובילות בעולם בטכנולוגיות להפקת אנרגיה מפסולת. חברת Ramboll מייעצת ומפעילה כ 150 מתקני השבת אנרגיה מפסולת ברחבי העולם. בטינה סקרה בקצרה את מצב מתקני השבת אנרגייה מפסולת בצפון אמריקה, אסיה והמזה"ת. לאחר הסבר קצר על התהליך המתרחש בתוך המתקן להשבת אנרגיה בקופנהגן שנחנך לאחרונה, הסבירה בטינה על הפליטות מהמתקן ביחס לרמות המאושרות של פליטות באיחוד האירופאי, על התוצרים של המתקן ועל עלויות התפעול שלו.
מר כריסטוף בוסווייט, ראש עיריית WILRIJK ויו"ר מועצת ISVAG הארגון העירוני לניהול פסולת באנטוורפן בלגיה סקר בקצרה את מצב הפסולת באזור אנטוורפן. כריסטוף דיבר על חשיבות מתקני השבה מפסולת כמתקני תשתית בערים אירופאיות. דרך מקרה הבוחן של אנטוורפן למדנו על כך שאין אפשרות לעיר מתקדמת לצמצם הטמנה ללא מתקן כזה. למדנו על מערכת החימום האזורית שיוצאת מהמתקן לשריפת אשפה ועל התוצרים של האפר המשמשים לתשתיות העיר וחילוץ מתכות התורם לשיעורי המיחזור. חשובה מאוד עמידת הרשויות מול תושבי העיר החוששים לבריאותם ולאיכות האוויר שלהם.
מר עמוס רבין, גזבר איגוד ערים דן סקר את השלבים במפת הדרכים של חירייה מהר אשפה לתחנת מעבר, דרך הקמת מתקן ה RDF ולהקמת מתקן להשבת אנרגיה. אחוזי המיחזור וההשבה בחירייה בעלייה מתמדת כאשר בדצמבר 2019 70% מהפסולת שהגיעה לחירייה עברה מיון. עמוס הדגיש את חשיבות הרגולציה לקידום הטיפול באשפה בישראל וכי המהלך של הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת חייב להצליח.
מר תום דה ברוייקר, יועץ התקשורת של ISVAG ויו"ר קבוצת העבודה של ארגון ISWA לננושאי תקשורת, חינוך וחברה דיבר על העברת מסרים, על חשיבות הניראות של המתקנים להשבת אנרגיה ועל "פייק ניוז". תום דיבר על התפיסות המוטעות של אנשים לגבי טיפול בפסולת, על כך שהנראות של מתקני השבת אנרגיה נתפסת כמאיימת (למטמנות אין ארובות...)ועל חשיבות ההשקעה בדיאלוג עם הציבור, לפני שמתחילים את הבנייה של המתקן.
הגברת ריבה ולדמן, מנהלת המרכז לחינוך סביבתי דיברה בהרצאתה על אתגרי ההסברה בתחום שריפת אשפה. ריבה ציינה את הצורך בשפה מדוייקת ומידע שיקלו על תיווך הנושא לציבור, והדגישה את חשיבות שילוב הכוחות של אנשי משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה ומשרדים נוספים לטיפול בנושא כבר בשלב הנוכחי של תכנון המתקנים. ריבה רואה כאן הזדמנות להתאמץ ולזכות באמון הציבור.
במהלך הכנס הוצגו עבודותיו של דן (פפו) מרציפר – אמן מיחזור ברזל.
את הכנס שלנו סיימנו בארוחת מלכים "תוצרת חירייה" שהוכנה על ידי הצוות של "קפה חירייה" הקפה הסביבתי חברתי ובשיתוף עם מיזם סומסום לנוער בסיכון .
אורחי הכנס נפרדו מחירייה עם קופסת גפרורים בעיצובה של בריג'יט קרטייה אומנית הבית של חירייה ושל סטודיו רותי קנטור.
