המחצבה האורבנית של גוש דן בפארק המחזור חירייה

המחצבה האורבנית של גוש דן בפארק המחזור חירייה

המחצבה האורבנית של גוש דן בפארק המחזור חירייה

גליון מרץ 23, מגזין "כלכליות"

לאימפריית המִחזור של חירייה, מצטרף מפעל ענק שיטפל בפסולת הבניין, שמקורה במטרופולין תל אביב, וימחזר אותה. אולי, גם בפרויקט התחדשות עירונית הסמוך לביתכם – ממש בקרוב – פסולת הבניין תפונה למִחזור במפעל החדשני שנולד מתוך שיתוף פעולה בין איגוד ערים דן לתברואה, לבין חברת “רדימיקס-שטאנג ריסייקל ישראל בע”מ”.

המפעל החדש צפוי להתחיל לפעול במחצית השנייה של שנת 2023 בפארק המִחזור חירייה, הפועל תחת איגוד ערים דן לתברואה בראשותו של היו"ר, נתן וולוך. באיגוד חברות שש הרשויות הגדולות בגוש דן: ת"א-יפו, רמת-גן, חולון, גבעתיים, בת-ים ובני-ברק. בנוסף, האיגוד משרת 25 רשויות מקומיות באזור המרכז בתחום הטיפול בפסולת.

בשנים האחרונות המילה "חירייה" הפכה למותג המזוהה עם קיימות ואיכות הסביבה. לראייה, בשנת 2022 מתוך כמיליון ורבע טונות פסולת עירונית שנקלטו בחירייה (כרבע מהפסולת העירונית בישראל,) כמעט 400,000 טונות הועברו למִחזור ולהפקת אנרגיה. מדובר בכמות הפסולת הזהה לכמות שנאספה בעיר ת"א-יפו במשך שנה שלמה. בימים אלה הולך ומתקרב לסיומו שלב נוסף במהפך הסביבתי, שבסיומו יחלו בחירייה למחזר גם פסולת בניין לטובת הפקת חומרי גלם בענף הבנייה והתשתיות.

גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה מספר על ראשית הפרויקט: "פארק המִחזור חירייה מתייחס לבעיה המטרידה רשויות רבות בארץ – השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים ובאתרים לא חוקיים, המהווה מפגע סביבתי, תברואתי ואסתטי. הבעיות האלו נוצרות כאשר קיים מחסור באתרים זמינים, מוסדרים ונגישים לקליטה ולטיפול בפסולת הבנייה. לכן, איגוד ערים דן פעל בשנתיים האחרונות להקמת מתקן מודרני ומתקדם למחזור פסולת הבניין, הכולל תהליכים חדשניים של מיון, גריסה ושטיפה של החול והאגרגטים השונים לטובת קבלת חומרי בנייה ממוחזרים ברמה הגבוהה ביותר.

הפרויקט הוקם בזכות שיתוף פעולה בין האיגוד לחברת רדימיקס-שטאנג ריסייקל ישראל בע”מ ובתמיכת המשרד להגנת הסביבה. “אם בעבר אפשר היה להשתמש בחומרי הבניין – בלוקים ובטון, רק פעם אחת, היום ניתן למחזר אותם ולהפיק מהם חומרי בניין חדשים במקום להטמינם” מדגיש ליבנה. "המתקן הוקם בראייה כוללת של כלכלה מעגלית בת קיימא. מעבר לעובדה שהמפעל ימחזר כ-90% מפסולת הבניין לצורך שימוש חוזר כחומרי גלם בענף הבנייה והתשתיות מה שמצמצם את פליטות הפחמן, המתקן עצמו מותאם לסביבה האורבנית המקיפה אותו: המבנה סגור, מקורה ומחופה בפאנלים המיועדים לבידוד רעשים וכולל מתקנים להנחתת אבק - למניעת זיהום אוויר ומפגעי רעש".

המתקן, יופעל על ידי חברת “רדימיקס-שטאנג ריסייקל ישראל”, שבבעלות קבוצת “תעשיות רדימיקס (ישראל) בע”מ” מהמובילות בישראל לייצור חומרי גלם ואספקתם לענף הבנייה. רדימיקס היא חברת בת של החברה הבינלאומית CEMEX"" ו-”שטאנג בנייה והנדסה בע”מ” מקבוצת “השביל הירוק” - מהחברות המובילות בארץ בתחום הקמה ותפעול מתקני תשתיות זורמות, מתקני שאיבה, מתקני טיהור שפכים ומתקנים מולטי דיסציפלינריים מורכבים.

המתקן שיופעל בפארק המחזור חירייה ייתן מענה מקיף ככל האפשר לסוגי פסולת הבניין העיקריים כמו: בטון, בלוקים, פסולת בנייה, עודפי עפר, עץ, ברזל ופלסטיק – אם על ידי מִחזור ואם על ידי מיון והשבה למפעלים רלוונטיים לטובת שימוש חוזר.

מנכ”ל “רדימיקס-שטאנג ריסייקל ישראל”, יואב לוינסקי, מגדיר את המתקן החדש כ-”מפעל מיון ומִחזור מתוחכם שישלים את מיון ומִחזור הפסולת של פארק המִחזור חירייה.”

חברת “רדימיקס-שטאנג ריסייקל ישראל” הפועלת לצד חברת “שטאנג בנייה והנדסה ותעשיות רדימיקס (ישראל) בע”מ”, מתעתדת להרחיב ולגוון את סוגי התוצרים שיופקו בו. החברה פועלת גם להרחבת הפעילות לתחומים סינרגטיים לתחומי הליבה.

יואב לוינסקי, מהנדס מכונות בהכשרתו, עוסק בתחום המִחזור כבר כעשרים שנה, והוא רואה במתקן הזדמנות סביבתית חשובה לטיפול בתחום שעד היום כמעט ואינו מטופל. לוינסקי מתאר את המתקן כ-"מחצבה אורבנית, המרכזת את פסולת הבניין שנאספת ברשויות באמצעות קבלני בנייה ושיפוצים, ומחזירה לתעשיית הבניין חומרים ותוצרים רלוונטיים. חלקם כחומרים חלופיים (העומדים בתקינה הנדרשת,) במחיר כלכלי ראוי.

“בשטח המשתרע על כעשרים דונם, יתבצעו תהליכי קליטת פסולת בניין לסוגיה, מיון של הפסולת באמצעות מערך ממוכן מתקדם בשילוב ליקוט ומיון פסולת באופן ידני, וגם הפרדת תוצרי מִחזור מיתר התוצרים והפסולות. בהמשך, יתבצעו גריסה וניפוי פסולת בניין, גושי בטון, וקורות בטון במגרסה אלקטרו-מכנית היברידית בעלת מנוע חשמלי, ובתום הגריסה - ניפוי בנפה אוטומטית חשמלית.

בשלב נוסף, התוצרים יעברו ניפוי וייצור של תוצרים ממוחזרים כגון סומסום, חול ואחרים, לפי דרישות השוק. החומרים האחרים, כמו: פלסטיק, עץ, קרטון וברזל – מופנים כל אחד לשימושו הוא: ברזל נמכר למפעלי ברזל, קרטון ונייר למפעלי נייר. אנחנו מאמינים שגם את הפלסטיק נוכל למחזר בעתיד. אנחנו מקווים לטפל בכ-600,000 טון פסולת בניין בשנה ולמחזר כ-90% מפסולת זו. כמויות אלו ממקמות את המתקן כאחד הגדולים מסוגו בארץ, ומבחינת הטכנולוגיה המתקדמת הוא אחד החדשניים בארץ ובעולם."

המפעל החדש משתמש גם בטכנולוגיות למחזור מים. השטיפה נעשית במערכת סגורה שמאפשרת שימוש חוזר במים שנאגרו במכלים; המים עוברים סינון באמצעות הפרדה מכנית, שימוש במפריד לוחות לצורך הפרדת החרסית, האדמה וכדומה. בסופו של התהליך החומרים ממוחזרים לשימוש חוזר.

גיל ליבנה מציין כי: “המפעל החדש יספק לעיריות שירות חיוני עקב ריבוי פרויקטים של פינוי בינוי והתחדשות עירונית שכרוכים בפסולת בנייה מרובה, לעומת המחסור הקיים באתרים לקליטת פסולת בניין במרכז הארץ”.

“בעתיד ניתן יהיה להרחיב את שיעורי המִחזור של חומרי הבנייה, לאור הטכנולוגיה החדשנית והתקינה הישראלית שמאפשרת שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים בפרויקטים של בנייה ותשתיות. לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ולאגפי הנדסה ברשויות המקומיות יש תפקיד חשוב בפיקוח ואכיפה על פינוי פסולת הבנייה לאתרים מוסדרים, ובכוחם לדרוש שימוש בחומרים ממוחזרים בבנייה ובתשתיות המתבצעות ברשויות. המתקן החדש הוא צעד חשוב בתחום מחזור פסולת הבנייה במדינה והישג סביבתי כאחד."