כאשר רוצים ללמוד על מחאות סביבתיות מקוריות, יש לשאת עיניים לאנגליה כיוון שנדמה כי שם לאזרחים יש רעיונות יצירתיים במיוחד בנושא הסביבתי. לפני מספר שנים רצו כמה תושבים בריטיים להפנות את תשומת הלב הציבורית לכמות אריזות הפלסטיק במרכולים. אחרי שביצעו את רכישותיהם בחנות, פתחו את המוצרים והשאירו את כל אריזות הפלסטיק בעגלה, כי מי צריך אותם? בצורה זו, נחשפו כמויות האריזות בצורה מרוכזת ולקוחות זועמים רבים חזרו על הפעולה במקומות שונים בעולם.
עגלת קניות שהושארה בחנות כחלק ממחאת Plastic attack. מקור https://www.bbc.com/news/uk-england-bristol-43559636
אריזות פלסטיק למזון זכו בשנים האחרונות למוניטין מפוקפק במיוחד, והן אכן, לפעמים, מיותרות או מוגזמות בהיקפן. אך כמו כל נושא סביבתי שזוכה לתהודה תקשורתית גבוהה, אין באריזות רק "שחור ולבן", אריזה "עדיפה" או אריזה "מזיקה", תאגידים "רעים" ואזרחים "טובים" - אלא בעיקר הרבה אפור שבאמצע.
האזרח האירופי הממוצע 'מייצר' פסולת אריזות במשקל 31 קילוגרם בכל שנה (Eurostat , 2018). על פי הממוצע העולמי, רק מחצית מהאריזות האלו ימוחזרו או יושבו לאנרגיה, השאר יוטמנו לנצח. אמנם אריזות מהוות חלק בלתי מבוטל מייצור הפלסטיק העולמי – כ-40 אחוזים (Plastic Europe, 2017) אך עם זאת, הנתונים מאירופה בעשור האחרון אשר בדקו את משקל האריזות השונות, מראים כי חומר האריזה העיקרי בו השתמשו הוא נייר וקרטון, פי שניים מכמות הפלסטיק, כמו כן משקל אריזות הזכוכית היה זהה למשקל אריזות הפלסטיק (Eurostat, 2020).
לפלסטיק, נייר, עץ, מתכת וזכוכית יש מחיר סביבתי. המחיר הופך גבוה במיוחד כאשר מדובר בשימוש קצר טווח, כמו באריזה. עם זאת, נראה שהנייר והזכוכית נתפסים כאקולוגיים וסביבתיים, רב-פעמיים ובלתי מזיקים, בעוד שהפלסטיק "מוקצה מחמת מיאוס". האם הפלסטיק אכן ראוי לתדמית המפוקפקת לה זכה? ניתן לבחון את הנושא באמצעות נתוני האריזות בתחום המשקאות:
אריזת משקאות בבקבוקי פלסטיק צורכת פחות משאבים, שכן הפלסטיק קל משקל. בקבוק פלסטיק שוקל הרבה פחות מבקבוק זכוכית המכיל אותו נפח משקה ועל כן נדרשים פחות חומרים שמקורם בקליפת כדור הארץ ונחשבים כמשאבי טבע בהידלדלות. משקל האריזה גורם לכך ששינוע של בקבוק זכוכית יקר יותר ומזהם יותר. כמו כן על משלוח בקבוקי זכוכית יש לפקח מקרוב על מנת שלא יישברו. אריזת אלומיניום גם היא קלה ואינה שבירה אולם האלומיניום הוא מתכת הדורשת תהליך כרייה וייצור שצורכים משאבי טבע רבים ואנרגיה רבה. מהשוואת שלושת החומרים הנפוצים לאריזת משקאות: פלסטיק, זכוכית ואלומיניום, עולה כי אריזת פלסטיק השוקלת קילו יכולה לשאת 37.8 ליטרים של משקה. על מנת לייצר מיכל בקיבולת דומה מאלומיניום יהיה צורך ב-1.3 קילו של אלומיניום, או 18 קילו של זכוכית (Eastern Research Group (ERG), 2018).
בעולם ניהול הפסולת, כל מוצר שמשתמשים בו פעם אחת ואין אפשרות לשימוש נוסף הוא חד-פעמי. במחשבה זו, גם בקבוק שמפו הוא חד פעמי, מיכל לחיץ שלא ניתן לפתיחה אף הוא חד-פעמי וכמוהם צנצנת קפה שאין אפשרות לקנות לה מילוי בנפרד. מרבית האריזות בחיינו מעוצבות או משווקות כך שלא ניתן יהיה לעשות בהן שימוש חוזר. קשה מאוד להשיג בישראל מיכלים גדולים במיוחד של שמפו או סבון, אין כמעט מוצרים המיועדים למילוי חוזר באריזה המקורית (למעט קונצנזוס לא ברור בישראל על נוזל כחול לניקוי חלונות – כבודו במקומו מונח, שאריזת המילוי שלו זמינה יחסית).
העיצוב החד-פעמי שולח אותנו בסיום השימוש בחזרה אל החנויות ורשתות השיווק על מנת להצטייד מחדש במוצר ובאריזה. כלומר, אנו משליכים בעל כורחנו אריזה טובה וריקה כדי לרכוש אריזה טובה ומלאה. נכון, לחלק מן האריזות יש פתרונות מיחזור אבל כפי שתואר קודם לכן, ככל שמשך השימוש במוצר ובאריזתו קצר יותר, כך עולה המחיר הסביבתי שלו. כלומר, מבחינה סביבתית שימוש חוזר עדיף על כל טכנולוגיית מיחזור שהיא.
אם נחזור למחאת הבריטים מהסופר הרי שכל האריזות שהשאירו אחריהם, ננטשו כאריזות מיותרות הפוגעות בסביבה. ובכל זאת, הנה מספר עובדות חשובות בנוגע לאריזות מזון ואריזות בכלל:
טכנולוגיות טובות של שימור מזון, אריזה ושינוע, שיפרו ללא היכר את עולם אספקת המזון העולמית ומסייעים בשמירה על טריות המזון ואיכותו. עם זאת, כמו בתחומים רבים אחרים שהביאו לחיי נוחות ושפע, גם כאן, איבדנו את המידתיות.
לפעמים, מרוב עצים לא רואים את היער, ומרוב אריזות לא ניתן למצוא את המוצר. מדוע יש לארוז קלח תירס בקליפתו, שהוא ירק קשה ויציב, בקלקר וגם ביריעת פלסטיק? האם יש צורך לקנות כרטיס זיכרון זעיר למצלמה בתוך אריזה בגודל של מחברת קטנה?
כמעט כל דבר הנרכש בחנות (או באינטרנט) מגיע באריזה. במקרה הטוב מדובר באריזה אחת בלבד, לרוב המוצר יגיע באריזה ויונח בתוך שקית נשיאה כלשהי (חד פעמית/רב פעמית/עשויה פלסטיק/בד/נייר). כאשר מדובר במשלוחים ברשת, ניתן להצביע על מקרים חסרי היגיון בהם מוצרים עטופים באריזות כפולות ומשולשות שאין בהן כל צורך. לדוגמא, אביזרי ביגוד העטופים בקופסאות קרטון קשיחות ובתוכן ניילון בועות לשמור על הבגדים שמא ישברו, חלילה.
אתר האינטרנט bored panda אסף מגוון של דוגמאות כאלה – פחיות שתיה שארוזות כל אחת במיכל פלסטיק נפרד, תרופות שנמכרות ככדורים בודדים, העטופים כל אחד בשלוש אריזות שונות, או שלושה זוגות גרביים שהוזמנו באינטרנט והגיעו בתוך קופסה עם יותר משני מטרים של שקיות מלאות אוויר לשמירה על המוצר.
בעיניים ישראליות מדף ירקות בחו"ל נראה לפעמים כמו שדה חרוש של פלסטיק: מלפפונים ארוזים אחד אחד או קלמנטינות מקולפות בקופסה. לפחות שם ניתן לתרץ את הכיסוי הפרטני במרחקים גדולים שעוברת תוצרת חקלאית טרייה עד שהיא מגיעה למדפים. בישראל הקטנה, שיודעת לספק לעצמה את מרבית הפירות והירקות, אשכולית מקולפת או גרגרי רימון 'בתפזורת' הם לעג לטבע, ש'המציא' אריזה חכמה במיוחד: הקליפה! אריזה שגם שומרת על התוצרת, גם מעידה על טיבו של המוצר שהיא עוטפת וגם ניתן לעשות בחלקים ממנה שימוש (קליפות תפוזים מסוכרות? יש כאלה שנשבעים שזה טעים).
א. אריזות גדולות
מי מאתנו לא חישב כמה נפח אריזה מיותר יש בשקית הבמבה שלו, או התאכזב לגלות את גובה הקורנפלקס אחרי פתיחת האריזה. נפח האריזה הנוסף נועד ליצירת גמישות ולמניעת קריעה של השקית, אולם בעולם הייצור והשיווק, שכל מטרתו היא למכור, קשה שלא לחשוב כי הגודל נועד גם להבלטת המוצר ומשיכת קונים. קשה עוד יותר למצוא את היצרן שייצא במהלך להקטנת אריזה מסוימת והתאמתה לגודל המוצר על מנת לייצר פחות פסולת. ניתן אמנם למצוא בקלות יחסית מידע על שינוי בסוג האריזה או בתהליך הייצור שלה אבל פחות מידע בנוגע לגודל האריזה ולאפשרות להקטין אותה. כנראה עוד לא נולד המשווק שיסכים לצאת במסע פרסום תחת הכותרת 'מקטינים בשבילכם', או 'מקטינים למען הסביבה'.
ב. אריזות כפולות
לפעמים, יגדילו היצרנים לדאוג למוצריהם וכך נוכל למצוא שפופרת משחת שיניים מתחבאת בתוך קופסת קרטון, ובימי מבצע, נעטפות זוג קופסאות בעוד יריעת פלסטיק דקה: "שתי משחות שיניים במחיר של אחת!" כצרכנים הפכנו עיוורים לריבוי האריזות הכפולות: שקיות דגני בוקר בתוך קופסת קרטון, קופסאות קרם בתוך אריזות קרטון, משחקי ילדים בקופסה ובתוכה אריזות נפרדות לכל חלק במשחק. כמעט כל מבצע של 1+1 מופיע על מדפי המרכולים באריזה כפולה: שתי צנצנות קפה בתוך קרטון נשיאה, חמש חבילות פסטה עטופות בניילון נצמד וגם במקום שקית גדולה של חטיפים עשר שקיות קטנות ארוזות בתוך שקית אחת גדולה.
עד כמה משנה הורדת אריזה אחת? לפני כשנתיים, הסירה שטראוס את אריזות האלומיניום מעל הקרמבו במארזים. הקרמבו המוכר והאהוב מסתפק בעטיפת פלסטיק במקום עטיפת האלומיניום המפורסמת ובכך לטענת המשווקת, נחסכים כ-13 אלף טונות של אלומיניום בשנה (קדוש, 2018). חברת 'אסם' הודיעה לאחרונה כי היא מוותרת על כיסוי הצלופן השקוף שעטף כל קרטון של חבילת פודינג וג'לי, שהיה כמובן בעל שקית פנימית לשמירה על טריות האבקה. במהלך פשוט כזה חסכה החברה כ-12 טונות של פלסטיק בכל שנה (זמן פלסטיק, 2020). אנחנו רצים להכין פחזניות!
ג. חומרי האריזה
למספר החומרים באריזה יש השפעה ישירה על היכולת והכדאיות של מיחזורה. במידה ואריזת קרטון מצופה בשכבת פלסטיק כמו שקורה בקרטוני משקה, קשה מאוד למחזר אותה גם אם הושלכה לפחי המיחזור,זאת בשל שילוב סוגי החומרים והצורך בהפרדתם. חברות יצרניות יכולות לבחור להשתמש בחומר אחד לכל סוג של אריזה, להעדיף חומר בר-מיחזור על חומר שקשה למחזר, ולתכנן מוצר אשר יתאים בסוף חייו לטיפול במפעל מיחזור.
מותג הקפה 'ג'ייקובס' החל בשנים האחרונות למכור קפה בשקית ולא בצנצנת. ייתכן כי "כוונת המשורר" לא הייתה סביבתית, אלא כלכלית – חיסכון בעלויות הייצור והשינוע – או שיווקית – ייצור אריזה נוחה לנשיאה ושאינה שבירה וכבדה. למרות יתרונות השינוי הכרוך בחסכון משמעותי של פסולת ואנרגיה בכל שלבי הייצור, הוא אינו מתווך לצרכנים, אולי מתוך תחושה שאין מספיק לקוחות שייראו במהלך שכזה יתרון תחרותי משמעותי. גם בישראל שינויי האריזה, כך נדמה, אינם מלווים ביחסי הציבור הראויים לכך בעינינו וקשה למצוא על כך מידע מסודר באתרי החברות.
ד. חשיבה על מחזור החיים
לעומת השקט התקשורתי בעניין הפחתת אריזות מצד יצרנים בישראל, רשת הסופרים הבריטית Waitrose שבבעלותה יותר מ-200 סניפים, הציגה תכנית קיימות מקיפה ומפורטת הנוגעת לתחומים רבים בניהול החברה, חלק לא מבוטל ממנה נוגע לאריזות. בחנויות הרשת מוכרים אוכל מוכן וארוז במגשיות, החברה הוציאה משימוש אריזות מזון מוכן שחורות מפלסטיק ועברה לשימוש בפלסטיק ממוחזר צבעוני. פלסטיק בצבע שחור קשה יותר למיון במפעל, ויצירת אריזות צבעוניות מגוונות מאפשרת לחברה לייצר מגשיות בגוונים שונים, ללא צורך להגיע לצבע אחד אחיד בכל פעם. בחברה אף מציינים כי ייתכן שצבע של אריזה לא יחזור על עצמו פעמיים. בהמשך התהליך הפלסטיק הצבעוני קל יותר למחזור מפלסטיק בצבע שחור וגם זכה בסיסמה המדליקה: 'צבעוני זה השחור החדש' (Waitrose & Partners, 2019). יש עוד שלל דוגמאות לכך בעולם ונדמה כי היצרנים הישראלים לא צריכים להמציא כלום, אלא רק לאמץ את שלל הטכנולוגיות או תוכניות המדיניות והאסטרטגיה של מקביליהם מעבר לים.
מתוך אתר waitrose, אריזות מפלסטיק ממוחזר במגוון צבעים
ה. חקיקה לטובת הפחתת אריזות
לעיתים לא חייבים לחכות ליוזמות סביבתיות של יצרנים. ברחבי העולם וגם בארץ מתערב המחוקק לטובת הפחתת אריזות ולטובת טיפול הולם ומקיים בהן על-ידי הרחבת אחריותם של היצרנים גם לטיפול באריזות אותן הם משווקים, זאת על פי עקרון 'המזהם משלם'. ארזת יותר מדי? תטפל בזה.
בישראל קיימים שני חוקים מרכזיים בנושא אריזות: 'חוק הפיקדון על מיכלי משקה' (1999) ו'החוק להסדרת הטיפול באריזות' (2011). חוקים אלה מחייבים את יצרני המשקאות הקלים ויצרנים בכלל המייצרים או מייבאים מוצרים ארוזים לאסוף את האריזות בחזרה מן הצרכנים ולטפל בהן. בחוק קבועים יעדי מיחזור של כל אחד מהגופים ואי-עמידה בהם גוררת קנסות ליצרנים. לטובת יישום החוק הוקמו שני תאגידים איתם חייבים היצרנים לעבוד: תאגיד 'אל"ה' למיחזור בקבוקי משקה ותאגיד 'ת.מ.י.ר' לטיפול באריזות. הבקבוקים והאריזות שהציבור הישראלי ממיין לפחים ייעודיים (כלוב לבקבוקים ופח כתום לאריזות) מפונים על-ידי תאגידים אלו למפעלי מיון ומיחזור בהתאם לסוג האריזה (המשרד להגנת הסביבה, 2018).
בין אם נייר או קרטון, שקית פלסטיק או בד, יש לזכור את האפשרות הנושנה והטובה לרכישה: קניה בתפזורת. בשווקים רבים הקניה בתפזורת היא ברירת מחדל, אך בנוסף לכך במקומות רבים הבינו כי אנשים מעדיפים להימנע מאריזות מיותרות ועל כן מאפשרים קניה בתפזורת, בכלים מהבית, של קטניות, תבלינים, סבונים, חומרי ניקוי ועוד.
קניות בסופר סטנדרטי יכולות להיות מסתכלות מאוד עבור מי שמנסה להימנע מפסולת. דוגמאות רבות מהעולם מעלות כי לצרכנים יש כוח שעליהם להשתמש בו. לבקש להביא אריזות מהבית, לבקש שיארזו בפחות 'שכבות', או אם מוצר ארוז באריזה מוגזמת, ניתן ליצור קשר עם החברה ולהשמיע את קולכם.
עם זאת, יש לזכור כי טיבה של אריזה אינו נובע רק מסוג החומר, אלא מאופן ייצור האריזה והשימוש בה. אריזה טובה היא בעלת מטרה ברורה של שמירה על המוצר, באמצעות מספר נמוך ככל הניתן של חומרים, בכמות סבירה שניתן למחזר או לעשות בה שימוש חוזר. בכל מקרה, האריזה הכי טובה היא כזו שאינה חד-פעמית עבור אותו מוצר ספציפי, כלומר שניתן למלא בה שוב ושוב את אותו דבר.
נראה שלכל סוג חומר בו נשתמש לאריזה יש יתרונות וחסרונות משלו המוכרים היטב לקוראי 'אשפתולוגיה' האדוקים ולא תמיד קל לקבוע מהי אריזה סביבתית יותר. עם זאת, היצרנים מצידם והלקוחות מצידם יכולים לדחוף לאריזות יעילות ושימושיות, ללא כיסויים מיותרים, שלבי ביניים והפתעות במהלך הדרך.
Eastern Research Group (ERG). (2018, April). Life Cycle Impacts of Plastic Packaging Compared To Substitutes In The United States And Canada. Retrieved from American Chemistry Council: https://plastics.americanchemistry.com/Reports-and-Publications/LCA-of-Plastic-Packaging-Compared-to-Substitutes.pdf
Eurostat . (2018, April 22). How much plastic packaging waste do you produce. Retrieved from Eurostat- Your key to European statistics: https://ec.europa.eu/eurostat/web/products-eurostat-news/-/EDN-20180422-1?inheritRedirect=true
Eurostat. (2020, June 25). Packaging waste statistics. Retrieved from Eurostat- Statistics explained: https://ec.europa.eu/eurostat/statistics-explained/index.php?title=Packaging_waste_statistics#Waste_generation_by_packaging_material
Plastic Europe. (2017). Plastics - the Facts 2017. Retrieved from Plastic Europe.org: https://www.plasticseurope.org/application/files/5715/1717/4180/Plastics_the_facts_2017_FINAL_for_website_one_page.pdf
Waitrose & Partners. (2019, July 18). Colour is the new black . Retrieved from Waitrose & Partners: https://waitrose.pressarea.com/pressrelease/details/78/0/11347
Wohner, B., Pauer, E., Krauter, V., & Tacker, M. (2019). Packaging-Related Food Losses and Waste: An Overview of Drivers and Issues. Sustainability(11).
המשרד להגנת הסביבה. (18 יוני 2018). חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011 ותקנות מתוקף החוק. אוחזר מתוך המשרד להגנת הסביבה: https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/packaging_waste_law_2011
זמן פלסטיק. (9 ספטמבר 2020). ‘אסם-נסטלה’ עוברת לשימוש במגשיות שקופות בלבד כדי להגדיל את היקף המיחזור. אוחזר מתוך זמן פלסטיק, מגזין פלסטיק ישראלי: https://plastictime.co.il/%D7%91%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94/nestle-2/
קדוש, נ'. (28 אוגוסט 2018). החל מספטמבר: קרמבו יימכר ללא עטיפת האלומיניום. אוחזר מתוך כלכליסט: https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3745137,00.html