המילה קפסולה חדרה לחיינו בסערה בימי קורונה כשהיא נטענת במשמעות חדשה ומתארת קבוצה מאוחדת. החלופה העברית 'כמוסה', מילה צופנת סוד שכמותה, נזנחה לאנחות ואנחנו הספקנו לשכוח שעד לפני חצי שנה הקפסולות שלטו רק בקפה שלנו. כמה שלטו? על פי הערכות, ישראלים מוציאים כ-3 מיליארד שקלים בשנה על קפה בצריכה ביתית ובבתי קפה. נתח השוק של הקפסולות הביתיות הוא כ-10% בינתיים, אך המספרים הולכים ועולים בכל שנה. (קנה, 2020)
עם חלב או בלי, בספל קטן או ענק, ממכונה או מפינג'אן. נראה שבתרבות הישראלית כמו בתרבויות נוספות, אתה לא מכיר אדם באמת עד שאתה לא יודע להכין לו את הקפה שהוא אוהב. המשקה, שהוא שני רק למים בהיקפי צריכתו בעולם, התפשט ברחבי העולם לפני כ-400 שנה בערך ומאז נארג בדרכים שונות אל התרבות, המנהגים והרגלי היומיום שלנו כמו גם נורמות שונות בכל מדינה, למשל - שחור שותים בזכוכית.
בהתאם לחשיבותו התרבותית כמשקה ממריץ ומעורר (אך ללא תופעות הלוואי של אלכוהול), המצאות רבות וטכנולוגיות שיכללו את אופן הכנת הקפה במאתיים השניים האחרונות: מבישול על מדורה, למקינטות, למכונות קפה אוטומטיות ולבסוף, הקפסולות.
סיפורנו מתחיל בשנת 1975, אז נסע מהנדס שוויצרי ממחלקת האריזות של נסטלה, אריק פברה שמו, עם אשתו לאיטליה להבין מהו הסוד לקפה מצוין. את הסוד הקשור להליך ההכנה, כך האגדה מספרת, הם גילו בקפה קטן עם תורים ארוכים במרכז העיר העתיקה של רומא. עם חזרתו למעבדות החברה ייצר מכונת קפה ביתית שחיקתה את התהליך האיטלקי אולם בנסטלה לא האמינו שאנשים יאמצו לביתם מכונת קפה. רק 11 שנים מאוחר יותר התקבל הרעיון של פברה, יחד עם קפסולת הקפה ונסטלה החלה לשווק את המוצר תחת חברת הבת נספרסו. הפטנט הרשמי של החברה נרשם ב-1991 והיה מוגן עד ל-2003. אותו פברה כבר הספיק לעזוב את נסטלה ולפתח המצאה חדשה עבור חברה מתחרה, קפסולת הפלסטיק. (The Federal Department of Foreign Affairs Switzeland, 2017)
למן הרגע הראשון שווקו קפסולות הקפה הביתיות כסמל סטטוס יוקרתי של טוב טעם וסגנון חיים. הצבעים, האריזה, השיווק המוקפד, חנויות הקונספט המבריקות, וג'ורג' קלוני כפרזנטור תרמו כולן יחדיו למיצוב הקפסולה כמוצר יוקרתי ומפנק אך בהישג יד. יחד עם הפטנט המוגן והמיתוג הנוצץ, הפכו קפסולות ‘נספרסו’ לשם נרדף לקפסולות קפה והחברה עד היום מובילה את השוק. כיום, פג תוקפו של הפטנט וכל מותג קפה המכבד את עצמו מציע ללקוחותיו אריזה קומפקטית לחוויית קפה אולטימטיבית גם בבית. מאלומיניום או פלסטיק, צבעוני או שלא, שטוח או מחודד. כולם מציעים שלל סוגי קפה בקפסולות תואמות מכונה, המגיעות באריזות קרטון מהודרות. מסבירים לנו מעט מאוד על מה שקורה אחר כך.
אז קפה אנחנו אוהבים ואת הנוחות של קפסולות גם, אבל כפי שאמרה לנו לאחרונה מבקרת בפארק המיחזור חירייה - היא אוספת שלל רב של קפסולות ותוהה לאן זורקים את זה?
נתחיל בחלק הקל: את אריזת הקרטון המאגדת את הקפסולות יש לזרוק לפח הכחול לניירות, הוא עדיף על פח האריזות כי כך נחסך מהאריזה מעבר במפעל למיון פסולת (בו ממיינים את תכולת הפח הכתום על פי רכיביו) והיא מגיעה ישירות למפעלי מיחזור הנייר. בסיום תהליך המיחזור הופכת האריזה לנייר ממוחזר עבור אריזות קרטון חדשות, עיתונים, גלילי נייר טואלט או קרטוני ביצים.
ונעבור לקפסולות עצמן: קפסולות קפה נכללות במסגרת חוק האריזות ויש להשליכן לפח הכתום.
יש פתרונות נוספים מלבד השלכת קפסולות קפה לפח הכתום, פתרונות אלה תלויים ביצרן ובחומר ממנו עשויות הקפסולות.
קפסולות אלומיניום:
צרכני 'נספרסו' שותים את הקפה שלהם בקפסולות העשויות אלומיניום שהוא חומר הניתן למיחזור אינספור פעמים. לרשותם עומד מערך לאיסוף ומיחזור קפסולות הקפה. החברה מתגאה במערכי האיסוף והמיחזור שהיא מפעילה ברחבי העולם ויש להחמיא לה על ההחלטה להקים מערך שלם גם בשוק קטן יחסית לעולם כמו ישראל. באותה נשימה החברה עדיין סופגת ביקורת רבה בשל העובדה שהיא אינה מפרסמת את היקפי המיחזור שלה בכל מדינה, כמו גם בשל תנאי הגידול של הקפה ובשל עצם החדרת מוצר חד-פעמי כל כך לחיינו.
אם כן, במידה ואתם צרכני 'נספרסו' איספו את הקפסולות המשומשות ומיסרו אותן לשליח. הקפסולות המשומשות עוברת למפעל מיחזור הממוקם במודיעין. ראשית הן נגרסות, לאחר מכן טובלים את החומר הגרוס המכיל קפה ואלומיניום במים ומשם לתופי סינון המכונים טרומלים. באמצעות הסיבוב משקעי הקפה נופלים מטה ואילו האלומיניום מופרד ונשלח למיחזור.
על פי אתר החברה "לבסוף אפשר להשתמש במתכת המעובדת עבור מגוון מוצרים שונים בתעשייה הישראלית כגון: אופניים, תריסים או חפצי בית - האפשרויות הן אינסופיות". מיחזור אלומיניום הוא אכן מבורך והתהליך צורך רק כ-5% מכמות האנרגיה הנדרשת להפקת אלומיניום בתולי. לאור מערך האיסוף המפואר והתועלת הניכרת בשלבי התהליך, לא ברור מדוע חברת 'נספרסו' עצמה לא מייצרת קפסולות מאלומיניום ממוחזר.
קפסולות פלסטיק: מאז פג התוקף על פטנט הקפסולה לפני כמעט עשור, הוצף השוק בקפסולות פלסטיק ופה הסיפור הוא קצת אחר. אם קפסולת אלומיניום מכילה שני חומרים: אלומיניום וקפה, הרי שקפסולת הפלסטיק מכילה שלושה: פלסטיק, קפה ומכסה אלומיניום. מוצר קטן בגודלו המורכב משילוב חומרים שהוא כמעט בלתי אפשרי להפרדה ולכן לא ניתן לטיפול בתהליכי מיון ומיחזור. הקפסולות אומנם מושלכות לפח הכתום אולם הן נופלות בשלב המיון הראשוני של הפסולת ולא נשלחות למחזור.
ולבסוף, שאריות הקפה: משקעי קפה הם חומר דשן יעיל. הקפה עשיר במינרלים שמזינים את הקרקע (תשאלו את התולעים שלנו). שלל שאריות הקפה שלכם, בטח של קפה שחור ובטוח ללא חלב, ישמחו כל קומפוסטר שברשותכם. ניתן לעשות גם שימוש במשקעי קפה בגינה, אולם יש לעשות זאת באופן מדוד. שאריות הקפה מקפסולות הפלסטיק אינן מחולצות ומגיעות להטמנה ואילו שאריות הקפה מקפסולות האלומיניום של 'נספרסו' מחולצות בתהליך המיחזור ונשלחות ליקב בגליל שם הן משמשות כקומפוסט לגפנים.
עולם הפסולת מבקש להימנע מכל סוג של אריזה אישית או חד-פעמית כמו קפסולות קפה. קפה בתפזורת הוא פתרון סביבתי יחסית, ניתן לרכוש אותו לאחר טחינה בחנויות ייעודיות ולהימנע כמעט מכל סוג של אריזה. כמו כן קפה שחור או אריזות מילוי לצנצנות מסייעות אף הן בהפחתת הפסולת בתהליך.
בד בבד יש לזכור כי מחירו הסביבתי של קפה אינו באריזתו אם כי בתכולתו. גידולי קפה דורשים כמות רבה של מים, מחקר הולנדי גילה כי נדרשים כ-140 ליטרים של מים לייצורה של כוס קפה אחת, כלומר יש צורך ב-1,100 טיפות מים עבור כל טיפת קפה (Hoekstra, 2003) .
כך נראה עץ הקפה, הפולים האדומים מוכנים לקטיף ולאחר מכן יועברו לקלייה
הפופולריות של הקפה וחיבורו המיידי לעולם העבודה המתפתח שאחרי המהפכה התעשייתית, הביא להתפשטות נרחבת של מטעי הקפה באזורים עם אקלים מתאים לכך. העבודה הקשה באקלים חם הביאה לניצול עבדים במדינות דרום אמריקה רבות ולאכזריות רבה מצד המגדלים המתעשרים מן הצד האירופי (Pollan, 2020). עד היום המדינות המובילות בעולם בייצוא פולי קפה הן ברזיל, קולומביה, שוויץ וויאטנם.
כמו במוצרים רבים אחרים גם ייצור קפה הוא תהליך חובק עולם המצריך שינוע רב. מטעי הקפה נמצאים ביבשת אחת, מפעלי הקלייה והאריזה ביבשת אחרת ולעיתים הצרכן הסופי נמצא רחוק משתיהן. הקפה הישראלי, לפי אתר שטראוס-עלית, מקורו באתיופיה, קולומביה, ויאטנם ועוד. אמנם ציפינו למצוא את טורקיה, אולם השם 'קפה טורקי' מתייחס לאופן קליית הפולים ולא למקורם. עוד מספרים בשטראוס, כי על מנת להפיק שקית אחת של קפה טורקי במשקל 100 גרם יש צורך ב- 1,500 פולי קפה. לייצור פחית של קפה נמס עלית 200 גרם נדרשים 2,500 פולי קפה (קפה עלית-קבוצת שטראוס).
גם כותבות שורות אלו אוהבות לשתות קפה וחוטאות מדי פעם בקפסולת קפה ועדיין גם מסך אדי הקפאין לא מצליח להסתיר את התחזית המטרידה בנוגע לעתיד שוק הקפה: מדענים מזהירים כי משבר האקלים והשינויים בתנאי הגידול יכחידו את גידולי הקפה לחלוטין תוך שלושים שנה (Pollan, 2020). האם ביכולתנו למנוע את זה? תלוי את מי שואלים... מכחישי אקלים, לוחמי אקלים או מיואשי אקלים... ואולי בכלל יימצא תחליף הולם לקפה.
אין ספק כי סיפורו של הקפה, מאופן גידולו ועד סיום חייו כפסולת מעלה סוגיות סביבתיות רבות, אולם כמו בכל דבר סביבתי, אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה: אפשר לקנות קפה טחון וקלוי ממקומות קטנים ומקומיים מבלי שייסעו מרחק רב אליכם, אפשר לנסות פתרון של קפסולה רב-פעמית שניתנת למילוי בבית, אפשר להחליף את כל הקפסולות במקינטה ולחסוך כסף ופסולת, אפשר למנן ולצמצם את כמויות הקפה שאנחנו שותים ואפשר גם לדגום את הדור הבא של מכונות הקפה הביתיות בהן אין שימוש בקפסולות, מכשירים חכמים הטוחנים פולי קפה ומכינים קפה. רק שמים פולים וכל השאר קורה מעצמו - בריסטה רובוטית קטנה. אפשר כמובן גם לשתול ערוגת צמחי תבלין ולעבור לתה בתוצרת מקומית שזה הכי סביבתי שיש, חוץ ממים...
Hoekstra, A. (2003). The water needed to have the Dutch drink coffee. Delft: UNESCO-IHE.
Pollan, M. (2020, 4). Capitalism’s Favorite Drug, the dark history of how coffee took over the world. Retrieved from The Atlantic: https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2020/04/michael-pollan-coffee/606805
The Federal Department of Foreign Affairs Switzeland. (2017, 6 7). Eric Favre the Swiss inventor who put coffee into capsules. Retrieved from House of Switzerland: https://www.houseofswitzerland.org/swissstories/economics/eric-favre-swiss-inventor-who-put-coffee-capsules
קנה, ה'. (7 1 2020). "שוק הקפה סובל מבעיות קשות - אבל לא להוציא את הממחטות, אנחנו מסתדרים". אוחזר מתוך TheMarker: https://www.themarker.com/consumer/.premium-1.8362456
קפה עלית-קבוצת שטראוס. אז מה הקפה שלך? אוחזר ב- 29 9 2020, מתוך קבוצת שטראוס: https://www.strauss-group.co.il/brand/elite-coffee