סיפורו של המגבון, בדומה לשאר חבריו החד-פעמיים, נעוץ בשינויים התרבותיים שהחלו בשנות השישים עם עלייתה המטאורית של הצריכה הפרטית. הכל התחיל עם אמריקאי בשם ארתור ג'וליוס שהאמין כי יש לנקות את הידיים לפני ואחרי אכילה במסעדה. בשנת 1957 הוא החל לייצר מגבונים לחים מנייר בניו יורק בשם Nice Pak, מוצר שלא היה קיים קודם לכן. המפנה הגדול בחייו של ג'וליוס הגיע מספר שנים אחר כך, בעקבות מפגש עם המייסד המפורסם של רשת המזון המהיר קנטקי פרייד צ'יקן (Nice Pak, 2020).
רשת העופות המטוגנים עודדה את סועדיה לאכול עם הידיים ובסוף כמובן, ללקק את האצבעות- "It's finger-lickin good!". ג'וליוס זיהה את הפוטנציאל הגלום באצבעות דביקות ומבריקות והרשת אימצה את ההמצאה החדשנית בכל סניפיה באופן מיידי, מגבון לח ארוז אחד אחד לניגוב הידיים בסיום הארוחה (Canavan, 2016). כמו שאומרים, דה רסט איז היסטורי. באותה תקופה בערך התפחתה תרבות הטיולים והנופשים וכנראה כך התגלגל לו מגבון הידיים גם לעולם ההחתלה של תינוקות, גם כאן היתה חברת Nice Pak פורצת דרך ומאז לא נחה על זרי הדפנה וממשיכה עד היום להמציא פיתוחים בתחום כמו למשל מגבוני אלכוהול סטריליים לבתי חולים ומגבונים לחיטוי הבית.
לפני 35 שנים החל מפעל "על-בד" בקיבוץ משואות יצחק לייצר ולשווק מגבונים לחים לתינוקות. עם השנים התפשט השימוש במגבונים גם לתחומי ניקיון אחרים בחיינו והיום חלקם של המגבונים לתינוקות הוא רק כ-50% ממוצרי החברה. תופעת הבד החד פעמי, הרטוב שאינו מתפורר תקעה יתד במציאות חיינו ורפרטואר השימושים בה התרחב לכל פינה שניתן לחשוב עליה (או לא לחשוב עליה). לכל סוג שימוש פותח מגבון המכיל חומרים שונים: מגבונים לאף, לעיניים, לספות עור, לניקוי הרצפה, החלונות, רהיטי עץ, להסרת איפור או לחיטוי האסלה. נראה שהיד נטויה למשוך עוד מגבון. במחקר האחרון שבדק את היקף השימוש במגבונים בישראל ובוצע ב-2012 עבור המשרד להגנת הסביבה, עלה כי ישראלים משתמשים בכ-3 מיליארד מגבונים מדי שנה, כלומר כ-400 מגבונים לאדם בשנה ומאז עברו הרבה מגבונים בביוב שלנו. הרבה יותר מדי.
כמה יותר מדי? על פי נתונים מ-2017 באירופה, הממוצע לשימוש במגבונים עומד על 130 מגבונים לאדם בשנה.
כאשר מנסים לבחון את השאלה עד כמה מוצר בעייתי מבחינה סביבתית, יש לנסות ולהבין את מחזור החיים השלם של המוצר, כלומר איך הוא מיוצר, מאילו חומרים, עד כמה קשה להפיק אותם, אילו מרכיבים דורשים שינוע, מה אופן והיקף השימוש בו, ולבסוף, כיצד המוצר מסיים את חייו.
בואו נתחיל מהסוף: מגבון לח מצוי היום בשוק בשתי צורות עיקריות- סינטטי ואורגני. המגבונים הסינטטיים מיוצרים מסיבים של פוליאסטר ו-ויסקוזה ועל כן הם עמידים מאוד. על אריזות מגבונים אלה כתוב כי אין להשליכם לאסלה, אולם במידה והם מוצאים את דרכם למערכת הביוב, הם צפויים להימתח, להסתובב, להיכרך אחד בשני ולהסתלסל, מה שמביא בסופו של דבר לסתימות ביוב קשות.
לעומתם, המגבונים העשויים מסיבים אורגניים נתפסים כסביבתיים יותר מחבריהם הסינטטיים, אולם זה לא מדויק. מגבונים אלה משווקים לרוב בתור נייר טואלט לח והם אמנם לא נמתחים ומתעוותים בצנרת, אבל הם מצטברים בתחנות שאיבה כיוון שאינם מתפוררים כמו ניירות טואלט, וצבר זה מביא לסתימות קשות.
ומה בדבר הייצור? חלק לא מבוטל של המגבונים בישראל אמנם מיוצר באופן מקומי, אך רשימת הרכיבים שעל האריזה מכילה יותר מ-10 חומרים כימיים שונים. כלומר ייתכן שמפעל המגבונים אכן יושב בישראל כך שהשינוע לצרכן אינו גלובלי, אולם חומרי הגלם המרכיבים את המגבון עצמו והחומרים הכימיים הנוספים אליהם מגיעים מחו"ל, כמו גם אריזת הפלסטיק העוטפת אותם. המחיר הסביבתי הגבוה של מגבונים נובע, כמו במוצרים חד פעמיים אחרים, מהשימוש קצר המועד לעומת ההשקעה בכלל שלבי הייצור.
שלל החומרים הכימיים על המגבון נועדו לשתי משימות הפוכות, מחד יש להרטיב את פיסת הבד בחומרים טובים ומנגד יש לדאוג שהמוצר לא יתעפש. השימוש אמנם קצר, אך למעשה אנחנו מורחים את שלל הכימיקלים האלה בכל מקום בבית על משטחים, רהיטים וכיורים, על הפנים ועל עור התינוק.
מחקרים מהשנים האחרונות מצאו קשר בין שימוש במגבונים הספוגים בחומרים מסוימים, להתפתחות תגובות אלרגיות אצל תינוקות (Lundov, 2011). עלינו לקחת בחשבון כי עם השימוש במגבונים אנו חושפים את ילדינו ואת עצמנו למגוון חומרים שהם בעלי השפעות שונות על העור ועל הגוף בכלל.
הנוחות, כביכול, השתלטה על חיינו והפכה למניע העיקרי לבחירות צרכניות, כאשר מחירים בריאותיים וסביבתיים נדחקים לקרן זווית.
המגבון הקטן והקל נתפס כפתרון המושלם למקומות ללא מים זורמים, ובשל כך זכה לצאת איתנו לטבע וכיום ניתן למצוא אותו בשטחים פתוחים, בפארקים ובאזורי פיקניק, בשמורות טבע ובכל פינה כמעט. אין בישראל נתונים מספריים על כמות המגבונים שנמצאה במקומות כאלה, אולם נראה שאין ערמת לכלוך בלי מגבונים ואם אנחנו מדברים על צריכה מאסיבית של 3 מיליארד מגבונים בשנה רק במדינתנו הקטנה, אז כן, זה יגיע לכל מקום.
ארגון Thames21 הפועל לשימור אזור נהר התמזה החוצה את לונדון, ביצע ב-2019 מבצע ניקיון מדוקדק שבו הוצאו ונספרו בתוך שעתיים כ-23 אלף מגבונים ממקטע אחד בלבד של גדת הנהר. בנקודה נוספת בנהר, נעזרו במיפוי גאוגרפי תת קרקעי ומדדו תל של מגבונים בגודל של 50*17 מטרים המתנשא לגובה מטר אחד (Thames21, 2019). בשנה האחרונה בלבד הוצאו ממערכות המים של לונדון יותר מ-700 טונות של גושי מגבונים, ספוגים בחומרים שומניים ואחרים (Thames Water , 2020).
בתמונה- צברי מגבונים בביוב בלונדון
רגע אחורה לתשתית, מה המסלול שעובר המגבון אם בטעות זרקנו אותו לאסלה? במידה ולמזלכם, המגבונים לא נתקעו בצנרת הביתית שלכם או של הבניין תוך שהם גורמים להצפה בביוב, הם יגיעו אל מערכת הביוב העירונית. מערכת הביוב הביתית מזרימה מים ושאר הפתעות אל מערכת הביוב העירונית הכוללת תחנות שאיבה שיאפשרו את לחץ המים והולכתם. תחנות השאיבה מתוחזקות באופן שוטף (משחק מילים?) ונתקעות אחת לשבועיים בשל חסימת מגבונים, סתימה במחזוריות קבועה המצריכה טיפול שוב ושוב.
אם המגבונים חמקנים וזריזים מספיק, הם יגיעו אל מערכת טיהור השפכים האזורית. למרות התקנת מערכות סבוכות של מסננים מסוגים שונים, המגבונים עדיין מהווים מטרד אמיתי למכוני הטיהור הללו. בדרכם בביוב הם סופחים נוזלים וחומרים אחרים, מתנפחים ונעשים כבדים ומסולסלים. בתחילת יוני 2020 שוחררה סתימה של 5 טונות של מגבונים, שנתקעו במערכת השאיבה איילון בדרום תל אביב (Ynet, 2020), פוטנציאל הנזק הוא של כולנו.
ומילה על מגבונים מתכלים, על חלק מהמגבונים הלחים המצויים כיום בחנויות, כתוב כי הם 'נשטפים באסלה'. ניסיון הביוב מלמד אותנו כי המגבון אולי נשטף באסלה, אבל לאחר מכן הוא נתקע במקום אחר. גם אם רשום על המגבון שהוא מתכלה, על מנת להתכלות יש צורך בתנאים שאין במערכת הביוב הישראלית ועל כן יש לזכור- אין אף מגבון שמתאים לאסלה.
אין ספק שמגבונים בשטח הם צרה צרורה ודי מגעילה. הם מושלכים באין מפריע בכל מקום שהוא, מלכלכים שטחים פתוחים, ומתעופפים בחוף הים. הביוב, כפי שהבנו, הוא לא פתרון. נשארנו עם פח האשפה. עכשיו כדאי לשאול מה קורה למגבונים כאשר זורקים אותם לפח האשפה? האם הם מהווים בעיה חמורה גם כאשר הם נזרקים לפח? התשובה מורכבת.
80 אחוזים מהפסולת בישראל מגיעה להטמנה, כלומר נשארת לנצח קבורה בבור כלשהו. המגבונים אמנם קלי משקל ואינם תופסים נפח רב במטמנה ועדיין נשארת המחשבה המטרידה שמגבון שניגב תינוק אחד, פעם אחת יישאר קבור במטמנה הרבה אחרי שלתינוק יהיו נכדים ונינים משל עצמו...
במידה והמגבון הושלך לפח המגיע לחירייה הוא יכול למצוא את דרכו למפעל ה-RDF המצוי באתר. המפעל מייצר דלק מוצק מפסולת (RDF הם פתיתי פסולת יבשים המשמשים כחומר בעירה). המגבונים יעברו בתהליך המיון של פסולת, יגרסו כחלק מתהליך הכנת ה-RDF ובסופו של דבר יישרפו כדלק בכבשני המלט של מפעל 'נשר'.
כמו במקרים דומים, ניתן למצוא את החלופות למוצר החד-פעמי בעברנו הלא רחוק. מרבית קוראי שורות אלה ודאי זוכרים כי לפני כעשור, אולי אפילו פחות, ניתן היה למצוא מגבונים רק במחלקת התינוקות בסופר. גם מגבוני התינוקות הם עניין חדש יחסית, ככל הנראה הם איתנו כ-30 שנה, אולי קצת יותר.
לפני המצאת המגבון וחדירתו לשוק, הורים הסתדרו עם מים וסבון, או חתיכת בד טבולה במים. גם כיום ניתן למצוא בשוק מגבוני בד אותם ניתן להרטיב, מגבונים המיוצרים בדומה למגבונים לחים רק ללא תוספת חומרים אחרים.
למרות שמתקני תשתיות של הפיכת פסולת לאנרגיה או מפעל כמו ה-RDF בחירייה מסוגלים להתמודד עם מגבונים, עלינו להסתכל על כל מחזור החיים של המוצר ולחשוב האם בשביל ניגוב שולחן או משקפיים, יש צורך בכל שרשרת הייצור הענפה הזו. נכון, המגבונים נותנים לנו הרגשה של נוחות ואולי פותרים לנו בעיה באופן רגעי, אך הנזקים עצומים ועולים לנו מיליונים. השאלה היא האם הפרקטיקה שנוחה לנו, נחוצה גם במקרה שבו אפשר פשוט לשטוף את הרצפה ואז לשטוף את הסמרטוט.
Canavan, H. D. (2016, 6 17). A Brief History of the Wet-Nap, Barbecue Sauce’s Worst Nightmare. Retrieved from Eater: https://www.eater.com/2016/6/17/11936294/wet-nap-inventor
Lundov, M. D. (2011). Methylisothiazolinone contact allergy: a review . British Journal of Dermatology, 1178–1182.
Nice Pak. (2020). Our Story . Retrieved from Nice Pak: https://www.nicepak.com/our-story
Thames Water . (2020, June 26). Whale sized fatbergs cleared in record clean up. Retrieved from Thames Water : https://www.thameswater.co.uk/about-us/newsroom/latest-news/2020/jun/whale-sized-fatbergs-cleared-in-record-clean-up
Thames21. (2019, April 1 ). 23 thousand wet wipes discovered on stretch of Thames river bank. Retrieved from Thames21: https://www.thames21.org.uk/2019/04/23-thousand-wet-wipes-discovered-stretch-thames-river-bank/
Ynet. (1 6 2020). צפו: מגבונים סתמו תחנת שאיבה בגוש דן. אוחזר מתוך Ynet : https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5740162,00.html