בתמונה רואים מערכת לטיפול באוויר. המערכת שואבת את האוויר מתחנת המעבר ומסננת אותו באמצעות פחם פעיל. תחנת המעבר של פארק המחזור חירייה מקורה כולה עם מערכת לטיפול באוויר.
בתמונה: מערכות הסינון
בתמונה רואים מערכת לטיפול באוויר. המערכת שואבת את האוויר מתחנת המעבר ומסננת אותו באמצעות פחם פעיל. תחנת המעבר של פארק המחזור חירייה מקורה כולה עם מערכת לטיפול באוויר.
בתמונה: מערכות הסינון
תל אביב, ניו יורק, סידני ופריז, ארבעתן ערים החברות בארגון C40 שהתחייבו יחד עם 19 ערים נוספות מכל רחבי העולם להפחית את כמות הפסולת שהן מייצרות ב 15% ולהפחית את כמות הפסולת שהן שולחות להטמנה או להשבה ב 50% עד 2030.
"עיר אפס פסולת" עפ"י האיחוד האירופי היא עיר המתחייבת למאמץ מתמשך להפחית את כמויות הפסולת שהעיר מייצרת ע"י מעבר מניהול פסולת לניהול משאבים עירוני. בתוכנית "ערי אפס פסולת" של האיחוד האירופי חברות 400 רשויות מקומיות מ 24 מדינות.
בתמונה מרכז אפס פסולת של העיר ונקובר בקנדה, מרכז מיחזור שאליו התושבים מביאים את הפסולת שלא ניתן להשליך לפחי האשפה.
את בקבוק השמן נשליך ללא הפקק לפח הסגול לזכוכיות (את הפקק לפח הכתום) ואת בקבוק הבירה נחזיר לרשתות השיווק על מנת לקבל בחזרה את הפיקדון. את מיכלי האיסוף הסגולים מרוקנות המשאיות של ת.מ.י.ר – תאגיד מחזור האריזות בישראל, ומובילות את הזכוכיות לאחד ממתקני המיון שלהם ומשם למיחזור. את הבקבוקים לפיקדון אוספות חברות מיחזור ומעבירות למפעלי מיחזור ולשימוש חוזר.
למה יש הבדל בין שני הבקבוקים? חברות המיחזור פועלות במסגרת חוק הפיקדון על מיכלי משקה ועל כן בקבוק שמן לא נכלל בחוק זה. תאגיד האריזות ת.מ.י.ר פועל במסגרת חוק האריזות שתקף לגבי אריזות מוצרים ושירותים. מטרת שני החוקים זהה – להקטין את כמות האריזות המיוצרת ולצמצם הטמנה. שני החוקים פועלים במסגרת אחריות יצרן מורחבת ועל פי עיקרון "המזהם משלם" כלומר, יצרני האריזות מחוייבים לדאוג לאיסוף האריזות שהם מייצרים ולמחזר אותן.
כאשר נזרקים לפח אבטיחים, כרובים, או כרוביות בשלמותם הם לא יגיעו לפסולת האורגנית הנשלחת למתקן לייצור קומפוסט. מדוע? בשלב הראשון במתקן מיון עוברת הפסולת בתוך תוף סינון מסתובב המכונה "טרומל" ובו חורים שדרכם הפסולת האורגנית נופלת. גודל החורים נקבע על פי ממוצע של פסולת אורגנית (8-15 ס"מ) ולא מאפשר לירקות ופירות גדולים להתמיין בדרך זו ולכן על פי רוב הם נשלחים להטמנה.
בתמונה רואים טרומל ישן שפורק בפארק המיחזור חירייה. הטרומל משמש בשלב המיון הראשוני של הפסולת המגיעה למפעל ה-RDF. הפסולת מסתובבת בתוך הטרומל (כמו בתוך מכונת כביסה) והחלקים הקטנים בפסולת נופלים דרך החורים. בשלב זה של המיון מופרדת הפסולת האורגנית משאר הפסולת ונשלחת למתקן לטיפול בפסולת אורגנית בבקעת הירדן.
יום החוב האקולוגי העולמי חל השנה (2020) ב-22 לאוגוסט. יום החוב האקולוגי הוא היום שבו על פי חישובי מדענים השתמשנו בכל המשאבים המתחדשים שכדור הארץ מסוגל לספק לנו בשנה.
בשנים האחרונות ימי החוב צוינו בתאריכים האלה:
2.8.2017
1.8.2018
29.7.2019
22.8.2020
השינוי ב-2020 מרמז שהאנושות סיימה את המשאבים המתחדשים של כדור הארץ מאוחר יותר.
בעתיד נדע, האם זאת אחת מהשפעות הקורונה. כלומר – פחות קניות, פחות טיסות ומשאבי כדור הארץ מספיקים ליותר זמן…
בתמונה רואים את מטמנת אפעה שנמצאת במישור רותם כ 12 ק"מ מערד. מטמנת אפעה היא מטמנה סניטרית המקבלת סוגי פסולת רבים מכל רחבי המדינה. חלק ניכר מהפסולת המגיעה למטמנת אפעה מגיעה ברכבת. להבדיל ממזבלה בה זורקים פסולת ללא טיפול ומכסים בעפר (למידע נוסף על מזבלת חירייה >>>) במטמנה נעשית הכנה לפני שמשליכים בה אשפה על ידי כיסוי השטח ביריעות אטומות למניעת חלחול, הנחה של מערכת לאיסוף תשטיפים (המיץ של הזבל) ומערכת לאיסוף הגזים הנפלטים. במטמנת אפעה, הגז שנאסף משמש לייצור אנרגיה חשמלית.
פירמידת הטיפול בפסולת מדרגת את אפשרויות הטיפול בפסולת לפי הטיפול המועדף מבחינה סביבתית. עדיפות ראשונה ושנייה הם פתרונות המונעים היווצרות פסולת.
העדיפות השלישית, הרביעית והחמישית הם פתרונות המיועדים למוצרים שהפכו לפסולת, והבחירה בפתרון המיטבי משתנה בהתאם להקשר מקום, זמן, שווקים ותנאים נוספים. במידה והפגיעה הסביבתית והחברתית של שלושת הפתרונות זהה אזי:
ישנו מגוון לוגואים שתוכלו למצוא על אריזת הקפה כדי לדעת שהוא אכן מאושר כמוצר "סחר הוגן". התוויות האלו יופיעו על עוד מוצרים, למשל, שוקולד:
כך נשמור שהבגדים שלנו ייראו טוב לאורך זמן. למה חשוב לדעת זאת? על מנת שנקנה פחות בגדים.
הנה כמה עובדות על תעשיית הטקסטיל:
רוצים לקרוא עוד על המחיר הסביבתי של הקניות שלנו? לחצו כאן>>>
