בין השנים 1926 ועד פתיחת אתר חירייה בשנת 1952 הובלה פסולת העיר תל – אביב לבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" על מנת לשמש חומר גלם לייצור דשנים לשדות המוסד החינוכי.
בתמונה: מקבץ של חפצים ופריטים שנמצאו בחפירה ארכיאולוגית שבוצעה במקווה ישראל בשנים 2016-2017 ומוצגים במרכז לחינוך סביבתי.
רוצים לדעת עוד על ההיסטוריה של הפסולת העירונית בישראל ובמטרופולין גוש דן? לחצו כאן>>>
גם צנצנת מזכוכית וגם קופסת שימורים לחמוצים מיוצרים כמוצרים לשימוש חד-פעמי ועל כן מחירם הסביבתי גבוה מאוד. מקור שתיהן במשאבים סופיים – חול ים ומחצבי מתכות.
בישראל לדוגמה חול ים הוא משאב טבע תחת סכנה ועל כן מוגן בחוקי שימור והגנה. כריית המשאבים וייצור האריזות מתבצעים ברובם בארצות אחרות ודורשים אנרגיה רבה. השינוע של האריזות מעלה גם הוא את המחיר הסביבתי של אריזות אלו. כמו שהדגשנו בעבר – המשקל קובע. לכן לקופסת מתכת יש יתרון בהיבט של שימור טבע, ייצור, ושינוע.
בואו נשווה בין צנצנת זכוכית לקופסת שימורים בסוף השימוש הראשוני שלהן: מה עדיף לנו לעשות בצנצנת/קופסת שימורים? שימוש חוזר או להעביר אותה למיחזור? התשובה המיידית היא שימוש חוזר! ככל שנשתמש יותר באריזות כך נקטין, במידה מסוימת, את מחירן הסביבתי.
אם אתם חובבי יצירה ומכינים מקופסאות השימורים עציצים או אם אתם רוקחי ריבות וזקוקים לצנצנות זכוכית רבות, פתרון השימוש החוזר הוא הסביבתי ביותר בשבילכם. אולם האם שימוש חוזר הוא המענה למשפחה שרוכשת הרבה חמוצים ואינה כובשת או רוקחת? שימוש חוזר ברמה הביתית לא נותן מענה לכמויות הפסולת הגדולות ולעולם לא יפתור את בעיית כמות פסולת האריזות שאנו מייצרים.
לרובנו, המיחזור הוא המענה הסביבתי. מתכת וזכוכית הם חומרים הניתנים למיחזור מספר רב של פעמים ולכן מיחזור יכול להיות פתרון טוב לכמויות גדולות של פסולת אריזות זכוכית ומתכת: זכוכית מתמחזרת למוצרים איכותיים אולם מפאת כובדה, ולאור זאת שמיחזורה מחייב הפרדה לפי צבעים, ואם לא הופרדה במקור, מורכב עד בלתי אפשרי לחלץ אותה מתוך זרם הפסולת במתקן מיון מכאני. המתכת מתמחזרת ללא הפרדה נוספת, ניתנת להפרדה מתוך הפח הכתום לפי סוגים על ידי מיכשור פשוט שמזהה ברזל ואלומיניום. יחסית לזכוכית תוצרי מיחזור מתכות אינם באיכות טובה זהה ונדרש שימוש בתוספות של חומר בתולי.
לאור המורכבות בטיפול בפסולת זכוכית בישראל קופסת שימורים עדיפה. ובכל מקרה המחיר הסביבתי הנמוך ביותר הוא להכנת חמוצים בבית.
המשותף לצעיף פליז, למשטח דריכה למגרש משחקים ולאריזה של עגבניות שרי הוא ששלושתם יוצרו מפלסטיק ממוחזר.
מיחזור פלסטיק הוא תהליך בו מפרידים את הפלסטיק לסוגיו השונים וגורסים אותו לפתיתים המהווים חומר גלם לייצור מוצרים. ההערכה העולמית היא כי מסך כל הפלסטיק שיוצר עד היום, פחות מעשרה אחוזים מוחזרו.
בקבוקי פלסטיק עשויים PET (פוליאתילן טרפתאלט) שהינו סוג הפלסטיק הנפוץ ביותר. בקבוקים שמושלכים למיחזורית חוזרים אלינו כסלסלות פלסטיק לאריזת פירות וירקות, או כצעיפי פליז ומוצרים אחרים. צמיגים ומוצרי גומי ממוחזרים משמשים כמשטחי משחק בפארקים (גם גומי הוא סוג של פלסטיק).
אוהבים להתעטף בחורף בצעיף או שמיכת פליז? אז חשוב שתכירו את מסלולו של בקבוק המשקה מרגע ההשלכה ועד רכישת הצעיף הנעים, על מנת להבין שמחזור אינו פתרון קסם וגם למחזור יש מחיר סביבתי:
השלכת הבקבוק לפח>> איסוף ושינוע למפעל מיחזור>> הסרת המדבקה עם מים חמים>> הפרדה מכאנית של הפקק והטבעת סביב צוואר הבקבוק>> הפרדה מכאנית לפי צבעים>> גריסה לפתיתים>> שינוע למדינה אחרת>> מפעל ליצור סיבים>> שינוע למפעל אריגים>> צביעה>> גזירה ותפירה>> ייצוא למדינות אחרות>> הפצה לחנויות>> ושוב קנייה…
מיחזור מצמצם הטמנה של בקבוקים, אבל חשוב לזכור כי כל השלבים האלו הם בעלי תג מחיר סביבתי. בתהליכים אלו מיוצר מוצר שאיכותו פחותה. אז לפני שנפנה לפתרון כזה נשאל את עצמנו אם יש אפשרות לצרוך משקה ללא רכישת בקבוק חד פעמי.
רוצים לדעת עוד על פלסטיק ופסולת פלסטיק? לחצו כאן>>>
איך היא מתפתלת! איך היא מתנועעת!
הי הידד, הריעו לתולעת כל-בולעת!
(עם שינוי קטן… מתוך הספר "תולעת כל יודעת"/ג'וליה דונלדסון)
אז מה טעים לתולעי קומפוסט?
ירושלים מייצרת יותר פסולת מתל אביב! בשנת 2019 ירושלים דיווחה על 531,000 טונות אשפה ותל אביב דיווחה על 443,000 טונות. הכמויות האלו כוללות פסולת ממשקי בית, מרכזי מסחר, פסולת גזם, וכן את כל כמות ה"מתמחזרים": נייר, קרטון, זכוכית, ובקבוקים מהמיחזוריות.
האם אפשר להסיק שתושבי ירושלים "מזבלים" יותר? לא!!!
מספר התושבים בירושלים הוא: 942,800, חישוב כמות הפסולת לתושב ביום מעלה שתושב תל אביב מייצר בממוצע 2.47 ק"ג ביום לעומת תושב ירושלים שמייצר בממוצע 1.54 ק"ג ביום. הממוצע הארצי עומד על 1.7 ק"ג ביום.
האם תושבי תל אביב אחראים לפער הזה? לא רק הם. תל אביב נחשבת למרכז עסקי-מסחרי של מדינת ישראל וקולטת אליה מידי יום כמעט מיליון יוממים – אנשים שעובדים בתל אביב, תיירים, בליינים וסטודנטים. אלו מייצרים פסולת במהלך יום העבודה אבל גרים במקום אחר. גם ירושלים מהווה מרכז תיירותי-עסקי אבל על פי נתוני האשפה, על תל אביב ה"אורחים" משפיעים יותר.
עיריית תל-אביב-יפו, עיריית רמת גן, עיריית חולון, עיריית בת ים, עיריית בני ברק, עיריית גבעתיים, מועצה אזורית לב השרון, עיריית קרית אונו, עיריית גבעת שמואל, מועצה מקומית שוהם, עיריית רמת-השרון, עיריית אור יהודה, עיריית יהוד-מונוסון, מועצה אזורית גדרות, מועצה מקומית סביון, מועצה מקומית אזור, מועצה מקומית גני תקווה, מועצה מקומית בית דגן, מודיעין עילית, עיריית נס ציונה, מועצה אזורית ברנר, מועצה אזורית שדות דן, מועצה אזורית גזר, מועצה מקומית אורנית, שערי תקווה, עיריית אריאל, עיריית ראש העין, עיריית מודיעין מכבים רעות, מועצה מקומית אבו גוש, רמת מודיעים חשמונאים, עיריית כפר קאסם.
54 שנות שירות, 1.1 מיליון טון בשנה, 31 רשויות והיד עוד נטויה.
כאשר בוחנים את כל שלבי מחזור החיים של השקיות, שקית פלסטיק יותר סביבתית משקית נייר.
בשלב הייצור: שקיות נייר דורשות יותר אנרגיה בייצור שלהן משקיות פלסטיק. חומר הגלם של שקיות הפלסטיק קיים בשפע כל עוד האנושות צורכת נפט ובתעשייה מזקקים נפט. האתילן, שהוא חומר הגלם לפוליאתילן, הינו שארית של זיקוק הנפט שמועברת לתעשיות הפלסטיק. חומר הגלם של שקיות נייר – עץ, מקורו ביערות, או בעצים שמגודלים בחקלאות לתעשיית הנייר. עצים הם משאב טבע שלוקח לו זמן להתחדש. אם נשווה שקיות מנייר ומפלסטיק נגלה שעד שלב השימוש שקית הנייר צורכת פי 3-4 יותר מים מאשר שקית הפלסטיק, יותר שטח לגידול, ויותר אנרגיה בייצור. יש לשים לב שלאור הגמישות של הפלסטיק שקית במשקל 30 גרם עושה תפקיד של שקית נייר במשקל 100 גרם לפחות!
בשלב השינוע: שקיות נייר לרוב כבדות יותר משקיות פלסטיק כך ששינוע של שקיות נייר דורש יותר אנרגיה ומזהם יותר משינוע של שקיות פלסטיק. בישראל רוב הנייר מיובא, מה שמוסיף למחיר הסביבתי של השינוע.
בשלב השימוש: שתי השקיות מיוצרות עבור נשיאה חד-פעמית. מי מתאימה יותר לשימוש רב-פעמי בפועל? שקיות פלסטיק עמידות יותר בפני עומס ורטיבות, וניתנות לשימושים נוספים לעומת שקיות נייר.
בשלב הסילוק (פסולת): ניתן למחזר שקיות נייר שהושלחו לפח למיחזור נייר(הכחול) וניתן למחזר שקיות פלסטיק שהושלכו לפח לאיסוף אריזות(הכתום). מחזור שקיות נייר דורש יותר אנרגיה ממחזור שקיות פלסטיק, וגם – יותר מים. מכיוון שכיום כ 76% מהפסולת המיוצרת במדינת ישראל נשלחת להטמנה, הסיכוי ששקית חד פעמית מנייר או מפלסטיק תמוחזר הוא קטן וגם בהטמנה יש עדיפות לשקית הפלסטיק שתופסת פחות מקום ושוקלת פחות.
בכל מקרה, העדיפו מוצר רב-פעמי וצמצמו את השימוש בשני סוגי השקיות.
רוצים לקרוא עוד על פלסטיק? לחצו כאן>>>
כשליש מכמות המתאן שנפלטת לאטמוספירה עקב פעילות אנושית מקורה בטיפול לקוי בפסולת.
כאשר החלק האורגני באשפה מתפרק בתנאים של מחסור בחמצן (בעומק האדמה) הוא משחרר לסביבה את "גז המטמנות" שנקרא ביוגז, ומכיל אחוז גבוה של מתאן (50-60%) ופחמן דו חמצני. כל טיפול אחר בפסולת אורגנית כמו: השבה, קומפוסטציה וכד' מפחית בצורה משמעותית את היווצרות גזי החממה.
במסגרת שיקום מזבלת חירייה ההיסטורית, בוצעו 100 קידוחים לאיסוף הביוגז שנוצר בבטן ההר במשך 46 שנים. הגז שנאסף נשלח למפעל אופיס-טקסטיל באזור תעשייה סמוך ובכך נחסכת הפליטה לאוויר. מאז סגירת המזבלה ב 1998 מופנית הפסולת להטמנה בדרום, אולם הכמויות שנשלחות למטמנות יורדות מאז בהתמדה ובמקביל עולים אחוזי המיחזור וההשבה.
מחקר שהתבצע על ידי ISWA (ארגון הפסולת העולמי) ביצע חישוב מדוייק של התרומה האקלימית בעקבות סגירת המזבלה והקמת פארק המיחזור ומצא כי עד שנת 2050 יחסוך מטרופולין תל-אביב 2,100,000 טונות פליטות של תרכובות פחמן (כמות הזהה לזו שתיחסך במהלך שנה, אם כל תושבי המדינה יעברו לנורות חסכוניות).
לקריאה נוספת על חירייה ושינויי אקלים, לחצו כאן>>>
אריזת החלב הסביבתית ביותר היא שקית חלב.
יש לשים לב, שמלבד ייצור האריזה והטיפול בפסולת, נוצר זיהום רב, ואפילו גדול יותר בהכנת המשקה הנארז. לחלב פרה מחיר סביבתי גבוה ביותר.
לרכבים בעלי תו נכה לרכב ישנה חניה מוסדרת. בפארק המחזור חירייה ישנו שביל נגיש מאזור חניית הרכבים ועד למרכז לחינוך סביבתי ובמרכז לחינוך סביבתי יש מעלית. לכל שאלה נוספת יש לפנות לכתובת מייל visit@hiriya.co.il.
