הקמת המפעל והיקף הפעילות
בשנת 2017 נחנך מפעל ה-RDF בפארק המיחזור חירייה, לאחר תקופת הרצה שארכה כשנה. המפעל מטפל בפסולת עירונית מעורבת ומייצר ממנה דלק חלופי לתעשיית המלט. RDF הם ראשי התיבות של Refuse Derived Fuel – דלק המופק מפסולת. במפעל מתבצעים תהליכי מיון והפרדה של הפסולת לחומרים שונים, ובהם חומר אורגני, מתכות ופסולת יבשה בעלת ערך קלורי גבוה. מהחלק היבש מיוצר דלק מוצק המשמש כתחליף לחלק מהדלקים הפוסיליים. בשנת 2025 נקלטו במפעל 628,239 טונות פסולת – בממוצע כ-2,014 טונות לכל יום פעילות. באותה שנה יוצרו במפעל 108,825 טונות RDF. עלות הקמת המפעל הגיעה לכ-400 מיליון ש"ח. הוא הוקם בשיתוף פעולה בין איגוד ערים דן לתברואה, מפעל נשר ברמלה וחברת VERIDIS.
RDF כתחליף לדלקים פוסיליים
ה-RDF משמש כתחליף לחלק מהדלקים הפוסיליים, ובהם פטקוק – דלק המופק בתהליך זיקוק הנפט. תערובת ה-RDF מותאמת לדרישות מפעל נשר ברמלה ומשמשת להסקת כבשני המלט. בתהליך המיון מופרדים מהפסולת חומרים כמו חומר אורגני עתיר מים ומתכות. הפסולת היבשה שנותרת, ובה פלסטיק, טקסטיל ושאריות נייר וקרטון, ממשיכה בתהליך להכנת הדלק. מפרידים אופטיים מזהים חומרים לא רצויים, כמו PVC, והפסולת המתאימה נגרסת לפתיתים. בדיקות מעבדה קבועות בוחנות את מאפייני התוצר ומאשרות כי ערכו הקלורי עולה על 4,000 קק"ל לק"ג.
גרף המשווה את הערך הקלורי של RDF, דלקים וחומרי פסולת שונים.
תרומת המפעל למשק האנרגיה בישראל
מפעל נשר הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בישראל. עד שנת 2010 התבססו כבשני המלט שלו כמעט לחלוטין על פטקוק. השימוש ב-RDF מאפשר להחליף חלק מהדלקים הפוסיליים בדלק שמקורו בפסולת. בשנים 2017-2024 נשלחו למפעל נשר כ-600,000 טונות RDF. כמות זו החליפה 15%-20% מהדלקים הפוסיליים שנצרכו בכבשני המלט, והפחיתה את כמות הפסולת שהועברה להטמנה. מאז הוספת קו מיון רביעי בשנת 2022, ערוך המפעל לקלוט ולמיין כ-600,000 טונות פסולת בשנה. כ-85% מהפסולת הנקלטת במפעל היא פסולת ביתית. כ-15% נוספים הם פסולת מסחרית ותעשייתית קלה ושאריות ממפעלי מיון אריזות של תאגיד ת.מ.י.ר.
שלבי תהליך המיון במפעל ה-RDF
שלב 1 – הכנת הפסולת
הפסולת נפרקת לבור קליטה, עוברת גריסה מקדימה ופתיחת שקיות, ומוזנת לקווי המיון.
שלב 2 – הפרדה לפי גודל
תופי סינון, הנקראים טרומלים, מפרידים רכיבים קטנים, ובהם בעיקר חומרים אורגניים. לאחר סינון נוסף והוצאת מתכות, החומר האורגני מועבר למתקני קומפוסטציה לצורך ייצוב ביולוגי.
שלב 3 – הפרדה באמצעות אוויר
מפרידי אוויר מפרידים בין רכיבים קלים לכבדים. רכיבים קלים, כמו שקיות ופלסטיק קל, ממשיכים בתהליך. רכיבים כבדים מועברים להטמנה מוסדרת לאחר הוצאת מתכות.
שלב 4 – מיון מתכות
ברזל מופרד באמצעות מגנט, ואלומיניום מופרד באמצעות שדה מגנטי מושרה, בטכנולוגיה הנקראת Eddy Current.
שלב 5 – מיון אופטי
הפסולת נפרשת על מסוע ונבדקת באמצעות חיישני אינפרא-אדום. המערכת מזהה חומרים לא רצויים, כמו PVC ושאריות אורגניות.
שלב 6 – גריסה סופית
הפסולת היבשה שנותרת נגרסת לפתיתים. תוצר ה-RDF המתקבל מוכן לשינוע למפעל נשר.
תוצאות המיון והיעדים הסופיים
בשנת 2025 טופלה במפעל פסולת שהופרדה לכמה זרמים:
- 108,825 טונות RDF יוצרו כדלק חלופי לתעשיית המלט.
- 246,518 טונות חומר אורגני הועברו לקומפוסטציה ולייצוב ביולוגי.
- 3,900 טונות מתכות הופרדו והועברו למיחזור.
בסך הכול, 57.2% מכמות הפסולת שנקלטה במפעל באותה שנה הועברו למיחזור, להשבה ולייצוב ביולוגי של החומר האורגני הממוין. יתרת הפסולת מועברת לאתרי הטמנה מוסדרים בדרום הארץ.