הקמת המפעל והיקף הפעילות
בשנת 2017 נחנך מפעל ה־RDF (דלק תול״ד פסולת – Refuse Derived Fuel), לאחר תקופת הרצה שארכה כשנה. המפעל הוא מהמתקנים המתקדמים בישראל לטיפול בפסולת עירונית מעורבת והפיכתה לדלק חלופי לתעשיית המלט.
במפעל נקלטים מדי יום כ־2,000 טון פסולת עירונית, אשר ממוינים לרכיבים שונים:
- חומר אורגני
- מתכות
- פסולת יבשה עתירת ערך קלורי (פלסטיק, טקסטיל, שאריות נייר וקרטון)
מתוך הפסולת המעובדת מיוצרים מדי יום כ־500 טון RDF – תוצר מוצק ואיכותי, המהווה תחליף לדלקים פוסיליים מזהמים.
עלות הקמת המפעל הגיעה לכ־400 מיליון ₪, והוא הוקם בשיתוף פעולה בין:
- איגוד ערים דן לתברואה
- מפעל נשר ברמלה
- חברת VERIDIS המתמחה בתשתיות סביבתיות בישראל
תחליף דלק ידידותי לסביבה
ה־RDF מהווה תחליף לפטקוק – דלק כבד ומזהם שמופק מנפט ושימש בעבר את מפעלי המלט בישראל.
תהליך הייצור מתבצע כך שבראשיתו מופרדים חומרים בעלי ערך קלורי נמוך: חומר אורגני עתיר מים ומתכות.
לאחר הסרתם, נותרת פסולת יבשה בעלת ערך קלורי גבוה. תערובת זו מותאמת במיוחד לדרישות מפעל נשר ברמלה, ומשמשת להסקת כבשני המלט.
הפסולת עוברת תהליך מתקדם הכולל:
- זיהוי חומרים בלתי רצויים באמצעות מפרידים אופטיים (כגון PVC).
- גריסה לפתיתים בגודל 15-20 מ"מ.
- ניטור מעבדתי קבוע, המאשר כי הערך הקלורי עולה על 4,000 קק"ל/ק"ג.
תרומת המפעל למשק האנרגיה בישראל
מפעל נשר, אחד מצרכני האנרגיה הגדולים במדינה, התבסס עד 2010 כמעט לחלוטין על פטקוק. בזכות המפעל החדש:
- בין 2024-2017 נשלחו כ־600,000 טון RDF לנשר.
- כמות זו החליפה 15%-20% מהדלקים הפוסיליים שנצרכו בכבשנים.
- נמנעה הטמנה ישירה של מאות אלפי טונות פסולת.
מאז 2022, עם הוספת קו מיון רביעי, ערוך המפעל לקלוט ולמיין כ־600,000 טון פסולת עירונית מעורבת בשנה:
- 85% פסולת ביתית.
- 15% פסולת תעשייתית מסחרית קלה ושאריות ממפעלי מיון אריזות (תאגיד ת.מ.י.ר).
שלבי תהליך המיון במפעל ה־RDF
שלב 1 – הכנת הפסולת
- פריקת הפסולת ל"בור קליטה".
- גריסה מקדימה ופתיחת שקיות.
- הזנה לקווי המיון.
שלב 2 – הפרדה לפי גודל
- תופי סינון (טרומלים) מפרידים רכיבים קטנים – בעיקר חומרים אורגניים.
- לאחר סינון נוסף והוצאת מתכות, מועברים החומרים למתקני קומפוסטציה, שם מתבצע ייצוב ביולוגי לייצור דשן.
שלב 3 – הפרדה לפי משקל סגולי
- באמצעות מפרידי אוויר.
- רכיבים קלים (שקיות, פלסטיק קל, מתכות קלות) ממשיכים בתהליך.
- רכיבים כבדים מועברים להטמנה מוסדרת לאחר הוצאת מתכות.
שלב 4 – מיון מתכות
- ברזל מופרד באמצעות מגנט רב־עצמה.
- אלומיניום מופרד באמצעות שדה מגנטי מושרה (Eddy Current).
שלב 5 – מיון אופטי
- הפסולת נפרשת על מסוע ונבדקת באמצעות קרני אינפרא־אדום.
- מערכת זו מזהה חומרים לא רצויים כמו PVC ושאריות אורגניות.
שלב 6 – גריסה סופית
- הפסולת היבשה הנותרת נגרסת לפתיתים בגודל 15-25 מ"מ.
- תוצר RDF סופי מוכן לשינוע.
תוצאות המיון והיעדים הסופיים
- 2%-5% מתכות – נמכרות למפעלי מיחזור.
- 35%-40% פסולת אורגנית – מועברת לקומפוסטציה.
- 20%-30% פסולת יבשה – נגרסת ל־RDF ונשלחת למפעל נשר ברמלה.
- יתרת הפסולת – מועברת לאתרי הטמנה מוסדרים בדרום הארץ