שרשרת הטיפול בפסולת והשפעתה האקלימית
שרשרת הטיפול בפסולת כוללת פעולות רבות – שינוע, מיון מכאני, הטמנה, מיחזור ותהליכי השבה. כל אחת מהפעולות הללו כרוכה בפליטות גזי חממה, בעיקר מתאן ודו־תחמוצת הפחמן, המשפיעים באופן ישיר על שינויי האקלים.
בפארק המיחזור חירייה, המופעל על ידי איגוד ערים דן לתברואה, הובן כי נדרש לבחון את ההשפעה האקלימית לא רק דרך נתוני הטמנה ומיחזור אלא גם דרך הפליטות עצמן.
בשנים האחרונות בוצעו שתי עבודות מחקר מקיפות שמאפשרות למדוד ולהעריך את תרומת פעילות האתר למאבק בשינויי האקלים.
1. מחשבון הפחמן של חירייה – כלי חדשני לניהול סביבתי
אחת ממטרות האיגוד היא לטפל באשפה בדרך הסביבתית ביותר, עם דגש על צמצום פליטת גזי חממה. לשם כך פותח מחשבון פחמן דינמי, כלי חדשני שמאפשר:
- למדוד את השפעת פעילות פארק המיחזור על פליטות גזי חממה.
- לבחון את החיסכון בפליטות בהשוואה לתרחיש ייחוס (כל הפסולת מועברת להטמנה בלבד).
- להעריך את התרומה של חיסכון בחומרי גלם ושימוש באנרגיה חלופית (לדוגמה: RDF כתחליף דלק במפעלי נשר).
שאלות מרכזיות שהמחשבון בוחן
- כמה גזי חממה נפלטים בפרק זמן נתון בעקבות הטיפול בפסולת?
- כמה טונות גזי חממה מייצרת כל טון פסולת בכל אחד ממפעלי הטיפול באתר חירייה?
- האם קיימת מגמת שיפור בצמצום הפליטות?
- מהן החלופות העדיפות לטיפול בפסולת בעתיד?
איך זה עובד בפועל?
- מיפוי מלא – בוצע מיפוי של כלל תהליכי הטיפול בפסולת, החל משלב קליטת האשפה ועד למתקני הקצה (מטמנות, מפעלי מיחזור או מתקני השבה).
- שקלול פליטות – חושבו גם פליטות משינוע והועברו ליחידות שוות ערך של פליטות פחמן דו־חמצני.
- תרחיש ייחוס – נבנתה השוואה מול מצב שבו כל הפסולת מוטמנת ללא טיפול.
- פליטות שנמנעו – הוזנו נתונים על חסכון בחומרי גלם ושימוש בחומרי הגלם כמקור אנרגיה חלופי.
כלי לקבלת החלטות ניהוליות
מעבר למדידה, המחשבון משמש את האיגוד כבסיס ל:
- קבלת החלטות ניהוליות בנוגע לאסטרטגיות טיפול בפסולת.
- בחינת תרחישים עתידיים והשוואה בין חלופות טיפול שונות.
- תכנון צעדים לטווח ארוך לשיפור סביבתי ואקלימי.
לקריאה נוספת אודות פיתוח מחשבון הפחמן וצפייה בנתוני פליטות גזי חממה בשנים 2021-22 לחץ כאן
לקריאה נוספת אודות פיתוח מחשבון הפחמן וצפייה בנתוני פליטות גזי חממה בשנת 2023 לחץ כאן
לקריאת מאמר על מחשבון הפחמו שהתפרסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", גיליון 3 2022 לחץ כאן
2. הפחתת הזיהום האקלימי – מתוצאות מחקר ISWA
מהי התרומה של סגירת המזבלה למאבק בשינויי האקלים?
שאלות מרכזיות שעולות בהקשר של חירייה הן:
- האם ניתן להעריך את התרומה של סגירת המזבלה להפחתת פליטות גזי חממה?
- האם ניתן לתרגם את התמורות שהתרחשו באתר לתרומה ממשית במאבק בשינויי האקלים?
בשנת 2018 ביצע הארגון הבינלאומי לטיפול בפסולת (ISWA) מחקר מקיף בנושא. המחקר בחן שלושה מקרי־בוחן ברחבי העולם, בהם גם אתר חירייה, והעריך את השפעת סגירת מזבלות "פיראטיות" על הפחתת פליטות גזי חממה.
מזבלות לא מוסדרות – מקור לפליטות חמורות
השלכת פסולת במזבלות לא־מוסדרות, כמו חירייה ההיסטורית, גורמת למפגעים סביבתיים רבים.
בין ההשלכות העיקריות:
- פליטות גזי חממה כתוצאה מפירוק לא מבוקר של פסולת.
- פליטת מתאן – בעלת השפעה גדולה פי 25 מהשפעת פחמן דו־חמצני.
- זיהום אוויר, פגיעה בקרקע וסיכונים בריאותיים לאוכלוסייה.
שיקום מזבלות והמעבר לשיטות טיפול מתקדמות כרוכים תמיד בפעולות לצמצום פליטות אלו ולמניעת חדירתן לאטמוספירה.
הצעדים שננקטו בחירייה
במסגרת השיקום והמעבר לפארק מחזור:
- הופסקה ההשלכה הלא־מוסדרת של פסולת.
- הותקנה מערכת לשאיבת גזים מבטן ההר.
- הוקם פארק המיחזור חירייה כמתחם תעשיות מודרני לטיפול בפסולת.
- הוקם מפעל RDF להשבת אנרגיה מפסולת שאינה ניתנת למיחזור.
תוצאות מחקר ISWA
ממצאי המחקר מצביעים על:
- חיסכון של 65% בפליטות פחמן דו־חמצני – מדד מרכזי לפוטנציאל ההתחממות הגלובלית.
- הפחתת הפליטות בפועל בעקבות צעדי השיקום.
הנתונים הללו מדגישים את החשיבות הקריטית בנקיטת פעולות מיידיות באזורים שבהם אין טיפול נאות בפסולת, ואת התרומה הגדולה של סגירת מזבלות לא מוסדרות למאבק במשבר האקלים.
למחקר של ISWA על תועלות אקלימיות מסגירת מטמנות לחצו כאן
למסמך על מקרה בוחן חירייה בתרגום לעברית לחצו כאן | לגרסה להדפסה לחצו כאן