למה חשוב להפריד פסולת בבית?

כי הפרדת פסולת במקום בו היא נוצרת מפחיתה את כמות הפסולת הנשלחת להטמנה. כמובן שההפחתה המשמעותית ביותר במשקל הפסולת הנשלחת להטמנה היא כאשר מפרידים במקור את הפסולת האורגנית!
אריזות, נייר, זכוכית ופסולת אלקטרונית המופרדים במשקי הבית מועברים ישירות לחברות ותאגידי המיחזור ולא לתחנות מעבר של פסולת מעורבת ובכך מצמצמים את ההטמנה ומגדילים את פוטנציאל המיחזור שלהם. מתקני המיון בישראל עדיין אינם מכסים את כל מדינת ישראל, ומרבית הרשויות מפנות את הפסולת המעורבת ישירות להטמנה.

כמה דוגמאות ליתרונות של הפרדה במשקי הבית על הפרדה במתקני מיון:

• אם מייצרים קומפוסט מפסולת אורגנית, מונעים הפרשת נוזלים שפוגעים בתהליכי מיחזור של חומרים אחרים, ומצמצמים יצירת מתאן ומפגעים אחרים.

• אם לא מפרידים נייר וקרטון הם מתערבבים עם שאר מרכיבי האשפה, סופגים נוזלים, ולא ניתן להפריד אותם במתקן מיון.

• אם לא מפרידים זכוכית, היא נשברת ומתערבבת עם שאר הפסולת. במתקן מיון, שברי הזכוכית ייצאו בשלב המיון הראשון, ביחד עם הפסולת האורגנית, וישלחו למתקן לטיפול בפסולת אורגנית. תחשבו מה קורה אם משתמשים בקומפוסט המכיל שברי זכוכית …

• סוללות נחשבות לפסולת רעילה ודליקה וגורמות לשריפות במשאיות האשפה, במתקני המיון וגם מזהמות את הסביבה.

יש עיריות שיעדיפו להפנות פסולת למתקן ממיין על פני הפרדה בבתי התושבים עקב שיקולי קיימות רחבים: חוסר הרצון לייצר עומס תחבורתי ברחובות צפופים, מחסור במקום בשכונות וותיקות, זמינות של מפעלי מיחזור וסיבות אחרות.

שאלת ההשוואה בין כמויות הפסולת היא שאלה מורכבת מכיוון שגורמים שונים עלולים להטות את התוצאה. לא ניתן רק לסכם את כמות הפסולת שנכנסה השנה ולהשוות אותה לשנים קודמות. על מנת להגיע לתשובה מדויקת יש לנטרל משתנים מתערבים ולנרמל את התוצאות מכמה סיבות:

1. מספר הרשויות המפנות פסולת לחירייה: לצד רשויות קבועות וותיקות המטפלות בפסולת שלהן באתר חירייה ניתן לספור גם רשויות חדשות ומזדמנות. כל שנה מצטרפות רשות אחת או שתיים, השנה לדוגמה צירפנו את ראש העין ואת מודיעין-עילית. הדבר מעלה את כמות הפסולת הנקלטת באתר, אבל מטה את החישוב הרב-שנתי.

2. מס' התושבים בתוך הרשויות שלנו: הרשויות שלנו מתפתחות, שכונות חדשות נבנות ומספר התושבים בהן גדל. עקב כך כמות הפסולת שמפנה הרשות לאתר חירייה גדלה, אולם לא בטוח שכמות הפסולת הממוצעת לתושב השתנתה.

3. תקופות השיא בייצור פסולת בישראל מוכתבות בעיקר על ידי חגי ישראל, שנקבעים על פי לוח השנה העברי, בעוד שהפעילות התפעולית-חשבונאית של כמויות הפסולת מוכתבות ע"י לוח השנה הלועזי. למשל פסח, לפעמים בחודש מרץ ולפעמים באפריל, ולכן לא ניתן להשוות ממוצעים חודשיים. אם רוצים לדעת מה הייתה השפעת הסגר הראשון שכלל את תקופת הפסח יש לנרמל את נתוני הלוח הלועזי ולייצר השוואות על פי עוגני החגים.

ולתוצאות:
בשורה התחתונה כמות הפסולת שיוצרה בגוש דן פחתה, מראה להאטה הכלכלית ולעצירת הפעילות המסחרית תרבותית בשנה האחרונה.

מדובר בירידה של 5-10% בין הסגרים, ובירידה של 15% בשתי תקופות החגים. למה? כנראה שפחות אירחנו והתארחנו, פחות קנינו מתנות, פחות בילינו במסעדות, ובתי המלון התרוקנו מתיירים. סגירת המלונות והמסעדות צמצמה משמעותית את האשפה.

שיאנית הצמצום: מי שהובילה משמעותית את הירידה שנצפתה בכמות האשפה היא העיר תל אביב-יפו, יצרנית הפסולת הגדולה ביותר בגוש דן. בשיא תקופות הסגר (חודשים ניסן ותשרי) כמות הפסולת בעיר תל אביב-יפו קטנה בכרבע לעומת שנים קודמות!! הסגרים עצרו כמעט לגמרי את תנועת היוממות הערה אל העיר, כלומר מיליון תושבי ישראל הזורמים לעיר וממנה מדי יום בשגרה הפסיקו להגיע. הדבר התבטא גם בירידה בכמות הפסולת שיוצרה בעיר.

ובאשר לשאר הרשויות בגוש דן: כמות האשפה גדלה במעט / נשארה יציבה / קטנה מעט בהתאם לאופי הרשות. רשויות בהן יש מרכזי עסקים ועבודה גדולים כדוגמת רמת-גן רשמו ירידה קלה מכיוון שלא נכנסו לעיר עובדים מבחוץ. התושבים נשארו בבתיהם ואת הפסולת ייצרו והשליכו במשקי הבית ובתחומי הרשויות הפריפריאליות, כך נוצר גידול קל בפסולת בערים כדוגמת יהוד.
פרטים נוספים במחקר המלא שערכנו, שיפורסם ממש בקרוב.

כלים חד פעמיים זורקים לפח הירוק. לא זורקים כלים חד פעמיים לפח הכתום.

כלים חד פעמיים אינם נחשבים כאריזה או כמיכלי משקה ואינם כלולים בחוק האריזות או בחוק הפיקדון.

לפי הנחיית המשרד להגנת הסביבה, מכלי גז חד פעמיים לגזיות נכללים בחוק האריזות ויש להשליכם בתום השימוש לפח הכתום. ממתקני המיון הם ישלחו למחזור מתכות.

לא ניתן למלא אותם מחדש, זה לא בטיחותי ואסור על פי חוק.

המרכז לחינוך סביבתי בחירייה התחדש בשנת 2022 במיצב תקרה גדול מימדים שכולו אלמנטים הסרוגים משקיות פלסטיק. את המיצב הגה, סרג והקים האמן גיל יפמן, כשלצדו צוות מיומן של סורגות וסורגים.

החיבורים בין סריגה לחירייה, לסביבה, לקיימות ולחינוך אקלימי הם רבים ומגוונים חלקם מפתיעים וחלקם פשוט מפנים זרקור אל דברים מובנים מאליהם ששכחנו…

לאחרונה פיתחנו מסרגת כתר מ"תוצרת חירייה". הסריגה במסרגה זו פשוט וקל. לצפייה בסרטון הסבר על הסריגה במסרגת כתר

הסריגה היא מלאכה קדומה בה חוט הופך לעיניים הנקשרות ומתחברות לסריג צבעוני המשמש כבגד, שמיכה, מפה או וילון. כיום, בעידן של ייצור המוני, אין הכרח לאחוז מסרגה וליצור פריטים אלו, אולם, בשנים האחרונות חזרו קהילות שונות לגלות שמלאכה זו הינה פעולה מהנה, יצירתית, בעלת טביעת אצבע אישית וייחודית, היכולה לשמש ככלי חינוכי סביבתי אפקטיבי.

תרצו ללמוד להכין חוט מחולצה ישנה? צפו בסרטון שהכנו הכולל הוראות מפורטות.

לקריאה נוספת על סריגה, מלאכות מסורתיות ומשבר האקלים

בישראל צלחת חד פעמית מפלסטיק עדיפה על פני צלחת חד פעמית מתכלה!!

איך קובעים את זה?

צריך להסתכל על כל מחזור החיים של המוצר, משלב הפקת חומרי הגלם ועוד סוף חיי המוצר.

נקצר תהליכים… ההבדל העיקרי בין שתי הצלחות הוא בשלב הפקת חומרי הגלם עבורן ובשלב סוף החיים שלהן.

על מנת לייצר כלים מתכלים מצמחים, יש צורך לגדל אותם, אדמה, מים, כוח אדם – הרבה משאבים לייצור צלחת שנשתמש בה פעם אחת ונזרוק אותה…

פלסטיק הוא תוצר לוואי של מוצרי נפט נחותים, שבעבר נשרפו או נפלטו לאויר, וכיום קיימת שיטה זולה לפילמור והפיכתם לפלסטיק. כל עוד האדם משתמש בנפט ניתן להפיק פלסטיק בתהליך קל עם מחיר סביבתי וכלכלי נמוך.

מה קורה לכלים החד פעמיים כשאנחנו מסיימים להשתמש בהם?

מתכלים יגיעו למטמנות בדיוק כמו כלים חד פעמיים רגילים מפלסטיק ויישארו קבורים באדמה ללא אפשרות להתפרק לעד.

אין פח ייעודי שאליו זורקים כלים מתכלים ואין מתקנים בארץ המסוגלים לטפל בכלים מתכלים חד פעמיים על מנת שהם "יתכלו".

ומה לגבי קומפוסטר?

מתאים לכמה כלים בודדים וידרשו מספר סבבים.

עבור כמות גדולה של חד פעמי מתכלה, נדרש קומפוסטר תעשייתי, שדורש הרבה מים ותרביות חיידקים מתאימות.

במתקני מיון מכאניים, חד פעמי מתכלה( תירס, קנה סוכר, במבוק), מזוהה ככלי פלסטיק עקב תכונותיו ואופן עיבודו.

לא כל משאיות הזבל הן אותו דבר. יש משאית מנוף ,ויש משאית דחס, ויש משאית בייבי, ויש משאית שינוע, ולכל אחת תפקיד אחר:

משאית דחס היא המשאית שאנחנו מכירים ולתוכה שופכים את תוכן פחי האשפה. היא דוחסת את הזבל עד שהיא מלאה, ואז נוסעת אלינו לחירייה או לתחנת מעבר אחרת.

משאית מנוף היא המשאית שעוברת ברחוב שלנו אחת לשבוע בדרך כלל, ואוספת בעזרת המנוף את פסולת הגזם ואת הפסולת הגושית מהרחובות.

ומהי פסולת גושית?

פסולת שלא נכנסת לתוך פח האשפה כמו: רהיטים שבורים, מכשירי חשמל גדולים (אפילו שעל פי חוק החברה שמספקת לכם מכשיר חשמלי חדש צריכה לפנות את הישן, עדיין הרבה מכשירי חשמל מוצאים את דרכם לערימות הגזם).

אין צורך לזרוק פקקי שעם כי ניתן להשתמש בהם ליצירה, פקקי שעם אהובים מאוד וניתן לייצר מהם יצירות שימושיות ויפות.

כאשר אנחנו נותנים חומרי יצירה בשימוש חוזר לגני ילדים ולמוסדות חינוך אנחנו חוסכים את הצורך בקניית חומרי יצירה חדשים, מונעים פסולת נוספת ומונעים הוצאת משאבים חדשים מכדור הארץ.

פקקי שעם עשויים מגזע עץ השעם ולכן הם חומר אורגני שניתן לזרוק לקומפוסטר (יש לשים לב שאכן מדובר בפקק משעם ולא מפלסטיק).

ובמידה ואין ברירה, אז פקקי שעם זורקים לפח הירוק. כאשר פקקי השעם יגיעו יחד עם שאר הפסולת מהפח הירוק, למתקן מיון, הם יפלו דרך החורים בטרומל ויצטרפו לשאר הפסולת האורגנית הנשלחת למתקן לטיפול בפסולת אורגנית.

בתמונה: יצירה עם פקקי שעם בסדנת מייקרים במרכז לחינוך סביבתי.

בשלב הראשון במתקן מיון עוברת הפסולת בתוך תוף סינון מסתובב המכונה "טרומל" ובו חורים שדרכם הפסולת האורגנית נופלת (רוצים לדעת מה זה טרומל? לחצו כאן>>>). גודל החורים נקבע על פי ממוצע של פסולת אורגנית (8-15 ס"מ) ומוצרי פלסטיק קטנים כמו בוחשני קפה, מקלוני אוזניים וקשיות שתייה נופלים דרך חורים אלו יחד עם הפסולת האורגנית ונשלחים למתקן לטיפול בפסולת אורגנית. במתקן זה יודעים להתמודד עם הבעיה ובתמונה רואים טרומל נוסף עם חורים בגודל 1 ס"מ המסנן את הפסולת לאחר תהליך הקומפוסטציה. רוב חלקי הפסולת ש"התגנבו" דרך החורים, מופרדים מהפסולת האורגנית בשלב זה ונשלחים להטמנה. החומר המסונן משמש כקומפוסט בחקלאות.

בתמונות ניתן לראות שלושה מתקני השבת אנרגיה מפסולת מרחבי העולם. שלושת המתקנים שבתמונות ממוקמים במרכזי ערים ומספקים אנרגיה חשמלית וחימום לתושבים, כלומר, תחנות כוח על בסיס פסולת. חלופה להטמנה שאומצה על ידי מדינות אירופה ובשנים האחרונות מתפתחת במזרח אסיה וצפון אמריקה.

קופנהיל הוא מתקן הנמצא בלב קופנהגן בדנמרק. קופנהיל הוא מתקן ההשבה הכי נקי בעולם (הכי פחות מזהם), הוא מטפל בפסולת של כ-680,000 איש וקולט יותר מ 300 משאיות אשפה ביום. על גג המתקן הוקם פארק אתגרי עם מסלול סקי מלאכותי, קיר טיפוס ומסלולי טיולים.

ספיטלאו נמצא בוינה, אוסטריה. הוא מספק חשמל וחימום ל 50,000 משקי בית ומטפל ב 250,000 טון אשפה בשנה. המתקן עוצב על ידי האמן האוסטרי פרידנסרייך הונדטרווסר.

מאישימה נמצא בלב אוסקה, יפן. גם הוא עוצב על ידי המעצב האוסטרי הונדטרווסר. המתקן מטפל ב 900 טון אשפה ביום, כרבע מהפסולת של העיר אוסקה. 3 קומות במבנה המפעל מעוצבות כפארק שעשועים שמטרתו להעלות את מודעות התושבים לבעיית הפסולת.