אירוע נטיעת שדרת ה-60 וישיבה חגיגית של מועצת האיגוד לציון 60 שנה להקמתו של איגוד ערים דן לתברואה

בשנת ה-60 להקמתו, נוטע האיגוד 60 עצים לאורך נחל איילון, כסמל לצמיחה מתמשכת, לשיקום סביבתי ולמחויבות ארוכת טווח לדורות הבאים

ביום שני, 2.2.2026, לרגל חג ט״ו בשבט ולציון 60 שנה להקמת איגוד ערים דן לתברואה, התקיים בחירייה אירוע חגיגי במעמד מועצת האיגוד, נציגי הרשויות החברות, שותפים ואורחים נוספים. האירוע כלל נטיעת שדרת 60 עצי אלון, קיום ישיבת מועצה חגיגית, הענקת תעודות הוקרה והרצאה מאת ד"ר גליה לימור שגיב על ההיסטוריה המרתקת של חירייה מאז ועד היום.

 

ישיבת מועצה חגיגית בראשות עו"ד ראובן לדיאנסקי, יו"ר האיגוד

אירועי שנת ה-60 להיווסדו של איגוד ערים דן לתברואה נפתחו ביום שני, חג ט"ו בשבט (2.2.2026), בישיבת מועצה חגיגית שנערכה במרכז לחינוך סביבתי בחירייה. את הישיבה הוביל עו"ד ראובן לדיאנסקי, יו"ר חירייה-איגוד ערים דן לתברואה ומשנה לראש העיר תל אביב-יפו, בהשתתפות חברי מועצת האיגוד, נציגי הרשויות המקומיות המייסדות (תל אביב-יפו, רמת גן, חולון, בני ברק, בת ים וגבעתיים), מנהלי האיגוד ועובדיו. בישיבה הוצגה תוכנית האירועים המתוכננת לשנת ה-60 ונסקרו אבני הדרך המרכזיות בהתפתחות האיגוד מאז הקמתו ב-1966 ועד היום.

 

נאום יו״ר איגוד ערים דן לתברואה:

ברוכות וברוכים הבאים לישיבה החגיגית של מועצת איגוד ערים דן לתברואה לציון שישים שנה לאיגוד. לפני מספר דקות נטענו 60 עצי אלון וחנכנו את שדרת ה-60 של האיגוד, ואני מודה לכל מי שהשתתף בנטיעה.

בתחילת שנות ה-60 של האלף הקודם הגיעו במשרד הפנים למסקנה כי יש דחיפות למצוא פתרון משותף לפסולת של הרשויות המקומיות באזור גוש דן, ולשם כך קידם המשרד את הקמתו של איגוד ערים שיעסוק בנושא. וכך, ביולי 1966, נחתם בידי שר הפנים דאז חיים משה שפירא, צו להקמת איגוד ערים דן – תברואה וסילוק אשפה. הצו קבע כי שש רשויות מקומיות: תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק, חולון, בת ים וגבעתיים, יפעלו ביחד, במסגרת משותפת באתר "חירייה".

לא מדובר היה באתר חדש לטיפול בפסולת כי כבר בשנת 1952 הביאו לכאן פסולת לאחר שרשות הפיתוח הקצתה לעיריית תל אביב שטח של כ-300 דונם ששימש כ-"מגרש אשפה" במקום השלכתה הלא מוסדרת בתחומי "מקווה ישראל". כבר באותה הקצאה ראשונית בשנת 1952 תוכנן בשטח גם מפעל לייצור קומפוסט לחקלאות שהוקם לבסוף רק 11 שנים לאחר מכן. עד להקמת האיגוד, כל רשות מקומית בגוש דן התמודדה עם הפסולת שלה באופן עצמאי ובמקרים רבים בדרך של אילתור. הקמת האיגוד הייתה פריצת דרך של שיתוף פעולה בין רשויות – כשהמטרה הייתה לרכז את כל האשפה של גוש דן בנקודה אחת גדולה כדי למנוע הפעלתן של מזבלות קטנות ומזהמות בסמוך ובתוך הערים עצמן שהתפתחו באיזור.

 

בעשור הראשון לאיגוד, עד למחצית שנות ה-70, פעל מפעל הקומפוסט ההיסטורי של חברת "דשנים אורגניים" במטרה להפוך זבל לדשן חקלאי – שהיה מצרך מבוקש מאוד במדינת ישראל הצעירה. עם סגירתו של מפעל הקומפוסט, בגלל מטרדי ריח קשים, חוסר היכולת לטפל בכמויות גדולות של פסולת אורגנית ואי כדאיות כלכלית – עברו להטמנה מלאה בשיטה חדשה שנועדה לצמצם את המפגעים. שכבות של פסולת שכוסו כל אחת בעפר יצרו לאיטו את "ההר" המפורסם שמתנשא לגובה של כ-60 מטרים מעל פני השטח, וכ-80 מטרים מעל פני הים.

 

במהלך יותר מ-3 עשורים, מיום הקמתו לפני 60 שנה, ניהל האיגוד אתר הטמנה עצום שקלט אשפה מרחבי גוש דן. באותם ימים חירייה הפכה לשם נרדף ל"מיזבלה". בשנת 1993 לאחר שנים של מאבקים ציבוריים עקב ריבוי מפגעים של זיהום, ריחות וסכנת הציפורים למטוסים שממריאים ונוחתים בנתב"ג, התקבלה החלטה היסטורית על ידי ממשלת ישראל – להפסיק להטמין פסולת בהר חירייה. מיום ההחלטה עברו מספר שנים עד לסגירתו של ההר – ורק בשנת 1998 נפסקה בו קליטת הפסולת. ההערכה היא שבבטן הר חירייה הוטמנו כ- 16 מיליון קוב של פסולת. בעקבות ההחלטה ולאחר שנערכו 2 תחרויות פומביות בין ההצעות השונות באשר לעתיד ההר – החליטה ממשלת ישראל בשנת 2005 לשקם אותו ואת סביבתו ולהפכו לפארק מטרופוליני רחב ידיים שייקרא "פארק איילון".

 

האיגוד שלנו היה אמון על שיקומו ועל פיתוחו הראשוני של הפארק. במסגרת זו, בשנת 2005 הקים איגוד ערים דן לתברואה מערכת מתקדמת לשאיבה ואיסוף ביו-גז מבטן ההר. בשנת 2007 החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא לפארק בשם "פארק אריאל שרון", כהוקרה על תרומתו של ראש הממשלה להקמת המקום ואז גם הוקמה חברה ממשלתית בשם "פארק אריאל שרון בע"מ" שלקחה על עצמה את הסדרת הפארק. האיגוד לא רק שיקם את ההר, בשנים הראשונות מאז סגירתו, הוא גם בנה למרגלותיו תחנת מעבר גדולה שמבנה הקבע שלה נחנך בשנת 2000. תחנת המעבר שירתה את הכמויות הגדלות של הפסולת שמקורה במרכז הארץ. בתחנה נעשתה עבודה של שקילה, דחיסה וטעינה של האשפה חזרה למשאיות אשר הובילו את הפסולת לאתרי הטמנה מרוחקים בדרום. באותם שנים גם הוקם מתקן לטיפול בפסולת גזם ופסולת גושית בגודל חריג שנאספו מרחבי גוש דן על ידי הרשויות המקומיות.

 

בשנת 2003 הוקם מפעל "חץ אקולוגיה". מתקן פיילוט חלוצי בארץ ובעולם, שהסתמך על טכנולוגיה חדשנית שמייצר הפרדה של פסולת, שחלק מתוצריה האורגניים עברו למתקן עיכול אנאירובי להפקת ביו-גז. מתקן "חץ" פעל עד שנת 2020 והיווה הוכחה ליכולת המיון של פסולת מעורבת והפיכתה למשאב. הביו-גז שהמפעל ייצר ביחד עם הביו-גז שהופק מהר הפסולת המשוקם, עברו בצנרת ייעודית שיצאה מהאתר והניעה את הפעילות במפעל "אופיס טקסטיל" שבאזור.

 

בשנת 2007 קיבל האיגוד החלטה להיכנס לעולמות החינוך הסביבתי והוקם המרכז לחינוך. ההחלטה לשכן את המרכז במבנה התעשייתי הישן של מפעל הקומפוסט בהחלט תאמה את האידיאולוגיה של שימוש חוזר וכלכלה מעגלית. המבנה המרשים שופץ לפי כללים של שימור ונהפך למרכז החינוכי-סביבתי הגדול והמוביל בארץ בתחום הפסולת. מדובר במהלך אסטרטגי, שפתח את שערי האיגוד באופן משמעותי לציבור הרחב וסימן שינוי תפיסתי עמוק. מעתה האיגוד לא רק מטפל בזבל הוא גם פועל אקטיבית באמצעות חינוך והסברה לשינוי הרגלי הצריכה וההתנהגות של הציבור בכל הקשור לערכי הקיימות וצמצום הפסולת הביתית.

 

בעשור השני של המאה העשרים נעשו כאן עוד צעדים משמעותיים. בשנת 2017, לאחר שנים של תכנון ובנייה, נפתח מפעל ה-RDF – שיתוף פעולה בין האיגוד לבין מפעל נשר לייצור מלט. מפעל ה-RDF הוא מפעל טכנולוגי מתקדם אשר מפיק מפסולת חומר אנרגטי שמניע את כבשני המלט במפעל נשר, כתחליף לדלקים מזהמים. בסוף שנת 2022, נחנכה תחנת המעבר מחדש לאחר שדרוג מקיף, וקיבלה את השם "מפרידן" – רמז למהפך שצפוי להתרחש בהמשך להפיכתו של המקום למתקן מיון מודרני. כחלק מהתפיסה ההוליסטית של האיגוד במתן שירותי טיפול בזרמי הפסולת בחירייה, נחנך בשנת 2023 המפעל למיחזור פסולת בניין. מתקן מודרני שנותן מענה לתנופת הבנייה וההתחדשות העירונית בגוש דן והופך פסולת בניין לחומרי תשתית.

 

לסיכום החלק ההיסטורי, אני רוצה לציין את ראשי האיגוד לדורותיהם, שתרמו רבות להפיכתו של איגוד ערים דן לתברואה ממיזבלה ומטרד – לפארק תעשייתי מוביל ומתקדם בעולמות הפסולת והמיחזור – שמחוייב לערכי קיימות וסביבה:

• אריאל עמיעד שכיהן בשנים 1970-1972
• אליהו שפייזר שכיהן בין השנים 1972-1974
• אריה קרמר שכיהן 1974 ועד 1989
• יוסף (יושקו) גבעול שכיהן בין השנים 1989 ועד 1999
• דורון ספיר, שעמד בראש האיגוד בין השנים 1999 ועד 2019
• נתן וולוך, שכיהן בין השנים 2019 ועד 2024

 

ועכשיו להווה. בשנת 2025 קלטנו באתר חירייה 1,276,000 טונות של פסולת ביתית, גזם ופסולת גושית, שהם למעלה מ-20% מהפסולת הביתית של מדינת ישראל. קלטנו גם כ-165 אלף טונות של פסולת בניין. נכנסו בשערינו בשנה האחרונה יותר משלוש מאות ושלוש עשרה אלף משאיות! ושינענו החוצה, פסולת ותוצריה, עם יותר מארבעים ושש אלף משאיות! בשנת 2025 הגיע מפעל ה-RDF לשיאים שלא נראו כאן מעולם. הוא הפיק כ-108,000 טונות של חומר RDF. מדובר על כ-30% יותר מבשנת 2024! כיום כ-65% מהפסולת הביתית שמגיעה לחירייה ממוינת וכ-33% ממנה ממוחזרת! המיון מאפשר לנו, כאמור, למנוע את ההטמנה של כמעט שליש מהפסולת.

 

החזון שלנו הוא שבשנת 2027, עם השלמת הקמתו של מתקן המיון "המפרידן" – 100% מהפסולת הביתית שמגיעה לחירייה תמוין ונגיע לכ-50% מיחזור! במהלך השנה הנוכחית תחל באתר חירייה בנייה של מפעל חדשני למיחזור אריזות של תאגיד "תמיר". בכך, נוכל בשנת 2027 להגדיל את היקף הפעילות ולהיכנס לאחד התחומים המשמעותיים ביותר בהיבטי הצריכה, ייצור פסולת ומיחזור.

אני רואה באיגוד ערים דן לתברואה גוף מקצועי שמוכרח לפעול בעולמות האקדמיה והמחקר בכל הקשור לפסולת. על כן, לפני מספר חודשים חתמנו על הסכם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר־אילן, במסגרתו האיגוד מצטרף כשותף למכון לחקר רגולציה סביבתית, שהוקם לאחרונה. במהלך השנה הנוכחית נקים גם מרכז פיתוח טכנולוגי שיחבר בינינו לבין סטרטאפים ואקדמיה במטרה לקחת חלק משמעותי בעולמות החדשנות בתחום הפסולת.

 

כדי להעצים את ההשפעה שלנו בתחום החינוכי ולמקד את הפעילות, סיימנו לפני מספר חודשים תהליך אסטרטגי משמעותי. חנכנו לאחרונה פורטל חינוך אינטראקטיבי בעולמות הטיפול בפסולת, הסביבה והמיחזור שיאפשר להרחיב באופן משמעותי את קהלי היעד שלנו, לשתף פעולה בצורה מקיפה יותר עם הרשויות המקומיות ועם גופי החינוך בישראל. בשנה החולפת הגיעו לפעילות במרכז לחינוך שלנו כ-44,000 איש. בכוונתינו להגביר את הפעילות ולפעול לאירוח יותר קבוצות ולהרחיב את הנוכחות שלנו ברשויות המקומיות באמצעות פרויקט "אוטו חירייה".

 

כגוף המוביל בישראל שעוסק בטיפול בפסולת אנחנו נארח השנה ככנס מקצועי בינלאומי, בשיתוף המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בנושא פסולת. לצד כל אלו, הפרויקט החשוב ביותר, שגם ישנה את אופן הטיפול בפסולת במדינת ישראל, הוא הקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת. אנו פועלים במלוא המרץ מתוך הבנה כי הגיע הזמן להפוך פסולת למשאב ואנרגיה ירוקה ובכך סוף סוף להתייצב בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם, כיאה למדינה שמגדירה את עצמה כסטארטאפ ניישן".

 

משק הפסולת במשבר קשה וזאת קריאת השכמה לממשלת ישראל לפעול באופן מידי לשיקומו! הדבר החשוב ביותר שעל ממשלת ישראל לעשות כעת וללא דיחוי, באמצעות המשרד להגנת הסביבה, רמ"י וגופי התכנון, זה להגדיל את אתרי ההטמנה הקיימים ולהקים אתרי הטמנה חדשים. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה חייב להגדיר בחוק שבכל תחנת מעבר לפסולת יהיה מתקן למיון ובלי זה לא יאפשרו לתחנת מעבר לפסולת לפעול. וכדי שיקומו כאן מתקני השבת פסולת לאנרגיה, תוך מספר שנים בודדות, מוכרחים לרתום את כל הגופים והשחקנים לנושא.

 

לסיום, אני רוצה להודות מקרב לב לשותפיי, חברי וחברות מועצת איגוד ערים דן לתברואה:

• נציגי עיריית תל אביב: ליאור שפירא, גל פרויקט – יו"ר ועדת המכרזים, ורד קריספין – יו"ר ועדת חינוך והסברה, עידן גביש וחגית נעלי-יוסף.
• נציגי עיריית רמת גן: רועי ברזילי – יו"ר ועדת כוח אדם ושחר רובין.
• נציג עיריית בת ים: רפאל ברנז – יו"ר ועדת הביקורת.
• נציג עיריית בני ברק: עקיבא שטרן.
• נציג עיריית חולון: אהרוני חג'בי.
• נציג עיריית גבעתיים: אלעד עוז רוזגוביץ.

 

תודה גדולה לגיל ליבנה – מנכ"ל האיגוד, לאלון לוי – סמנכ"ל האיגוד ולאנשי אגף התפעול, לשלי ברוש – גזברית האיגוד ולאנשי אגף הכספים, ליפתח ענבר – מהנדס האיגוד ונשות אגף הנדסה, לאיגי ארם – מנהלת אגף החינוך והמרכז לחינוך סביבתי ולנשות המרכז, להילה גוטליב – מנהלת הסברה, תקשורת וקשרי חוץ ולכל העובדות והעובדים הנפלאים של איגוד ערים דן לתברואה. תודה מקרב לב למנהלים ולעובדים של ורידיס, של גרין דן-דקל, רדימיקס-שטאנג, ו-ה.ט. אשיב, למפעל נשר, לקבלנים, ליועצים שלנו. לחברות אפעה, דודאים וגני הדס. תודה לשותפים שלנו ברשויות המקומיות, למשרד להגנת הסביבה, למשרד הפנים, לוועדה המחוזית ולגופי התכנון, למרכז לשלטון המקומי, לפורום ה-15 ולשכנים מפארק שרון.

 

תודה מקרב לב לראשי הערים של העיריות שייסדו את האיגוד על התמיכה והגב שהם נותנים לפעילות שלנו. לרון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו, לכרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן, לשי קינן, ראש עיריית חולון, לרב חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק, לצביקה ברוט, ראש עיריית בת-ים ולרן קוניק, ראש עיריית גבעתיים.

אנחנו כבר מוכנים ל-60 השנים הבאות!

תודה רבה לכולם.

 

 

 

טקס חנוכת "שדרת ה-60" ונטיעת עצי אלון

כחלק מהאירוע, קיימו המשתתפים טקס נטיעות חגיגי בשטח הפארק ובסמוך לנחל איילון. במסגרת הטקס, נחנכה "שדרת ה-60" של האיגוד וניטעו בה 60 עצי אלון. פעולת הנטיעה סימלה את המשכיות תהליך השיקום של אתר חירייה ואת המחויבות של האיגוד לצמיחה סביבתית ולפיתוח בר-קיימא עבור תושבי גוש דן.

 

הענקת תעודות הוקרה

במהלך האירוע הוענקו תעודות הוקרה על תרומה יוצאת דופן ורבת שנים, לקידומו ופיתוחו של, פארק המיחזור חירייה:

• אלון לוי, סמנכ"ל האיגוד, קיבל תעודת הוקרה על פועלו המקצועי ומסירותו רבת השנים למערך התפעול והניהול של האתר.

• עמוס רבין, גזבר האיגוד לשעבר, זכה להוקרה על תרומתו לביסוסו הכלכלי והניהולי של האיגוד במהלך שנות שירותו.

 

צילום: דפנה טלמון

 

מהיסטוריה לחזון

ד"ר גליה לימור שגיב העבירה הרצאה מקצועית תחת הכותרת: "חירייה – להכיר את העבר כדי לעצב את העתיד". ההרצאה עסקה בתהליכים ההיסטוריים שעברו על האזור, והדגישה כי הניסיון שנצבר לאורך ששת העשורים האחרונים מהווה בסיס לתכנון ולקידום המהפכה הסביבתית והטכנולוגית של האיגוד בשנים הבאות.

 

 

לסיכום

האירוע החגיגי לציון 60 שנה לאיגוד היה הרבה יותר מציון תאריך – הוא היה רגע של חיבור אמיתי בין העבר וההיסטוריה של חירייה לבין ההווה הטכנולוגי והחדשני שאנחנו בונים כאן מדי יום. פתחנו שנה שלמה שתהיה עמוסה בעשייה משמעותית עבור הרשויות, התושבים והסביבה, מתוך מחויבות עמוקה לעתיד סביבתי יותר למדינת ישראל. אנחנו מסכמים בגאווה שישה עשורים של מהפכה סביבתית, ומחכים בקוצר רוח ל-60 השנים הבאות, כשאנחנו מצוידים בחזון גדול ובהרבה אנרגיה להמשך הדרך.

כל התמונות בגלריה: דפנה טלמון

_