לקריאת כל הכתבות – המשיכו מטה >>
דבר היו"ר
קוראות וקוראים יקרים,
עם סיום שנת 2025 ותחילתה של שנת 2026, אני מבקש לשתף אתכם.ן במבט קדימה לשנת העבודה החדשה שבפתחנו, בה נציין 60 שנה להיווסדו של איגוד ערים דן לתברואה.
בשנה הקרובה אנו נפעל כדי לקדם את התכנון וההקמה של מתקן להשבת פסולת לאנרגיה משאריות מיון אצלנו בחירייה. אנו פועלים במלוא המרץ מתוך ההבנה כי הגיע הזמן להסתכל על פסולת כעל משאב במקום כעל מטרד, ובכך להתייצב בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם.
פרויקטים נוספים שצפויים להתקדם בשנת 2026 הם הקמת מפעל המיון "המפרידן" בפארק המיחזור, לצד מפעל ה-RDF שפועל אצלנו משנת 2017, אשר יגדילו את יכולת מיון הפסולת באתר מ-65% כיום, ל-100% מכלל הפסולת. בכך, נגדיל את היקף המיחזור וההשבה מ-32% ליותר מ-50% ונצמצם באופן משמעותי את כמות הפסולת שכעת אנו נאלצים להעביר להטמנה בדרום.
בנוסף, במהלך השנה צפוי להיפתח בתחומי הפארק מפעל חדשני למיחזור אריזות המשותף עם תאגיד המיחזור "תמיר". בכך נוכל להגדיל את היקף הפעילות ולהיכנס לאחד התחומים המשמעותיים ביותר בהיבטי צריכה, ייצור פסולת ומיחזור.
אני גאה על שיתוף הפעולה שנרקם עם אוניברסיטת בר־אילן, במסגרתו האיגוד מצטרף כשותף למרכז למחקר, משפט, סביבה, אקלים וכלכלה שפועל בפקולטה למשפטים. אחת המטרות שהצבתי לאיגוד היא להפוך לארגון שמוביל טכנולוגיות מתקדמות וחדשנות בעולמות הפסולת. על כן, בכוונתנו להקים מרכז מחקר ופיתוח שיחבר בינינו לבין סטרטאפים ואקדמיה.
הרבה עבודה לפנינו ואנו נכונים לה. אני מאחל לכם ולבני משפחותיכם ששנת 2026 תאיר לכולנו פנים ותהיה מוצלחת ברמה האישית והלאומית.
בידידות,
ראובן לדיאנסקי
יו"ר איגוד ערים דן לתברואה – חירייה
והמשנה לראש העיר תל אביב – יפו
מבצעי נובמבר: חגיגת קניות שמלווה במחיר סביבתי כבד
נובמבר הפך בעשור האחרון לחודש הקניות הבינ"ל. עם עליית האי-קומרס, נכנסו לחיינו ביטויים כמו "יום הרווקים הסיני", ה"סייבר מאנדיי" וה"בלאק פריידי". התופעה לא פוסחת על ישראל. ב"בלאק פריידי" ב-2024, נרשמו בארץ עסקאות בשווי 1.2 מיליארד ש"ח ברכישות באשראי.
מדובר בסכום שיא ליום זה, כאשר הקטגוריות המובילות היו מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עם סך הוצאות של 109 מיליון ש"ח, והלבשה והנעלה עם 103 מיליון ש"ח.
אבל חגיגת הקניות הזו מגיעה עם מחיר סביבתי כבד שאנחנו משלמים שנים קדימה. המשוואה פשוטה והיא מייצרת מציאות מטרידה: יותר קניות זה יותר פסולת. גלי הקניות מביאים למוצרים שמסיימים את חייהם טרם זמנם, מוצרים חשמליים שנזרקים ועוד. עבור ענף הפסולת בישראל, שגם בימים כתיקונם סובל מכשלים מהותיים שדורשים תיקון, מדובר באתגר משמעותי.
רוב הקניות והמבצעים מתבצעים און-ליין. זה אומר שהמוצרים שכולנו מזמינים מחו"ל מגיעים ארצה בהרבה טיסות מזהמות ובהמון סוגי אריזות. חלק זה לכשעצמו מייצר כמות פסולת אדירה, אבל נתמקד באחת מקטגוריות הקנייה האהובות במיוחד בישראל – בגדים.
הביקוש הגובר הביא בשנים האחרונות לעלייתה של תעשיית "האופנה המהירה" שמתבססת על חומרים סינטטיים כמו פוליאסטר, ניילון ואקריל. חומרים אלו הפכו לבסיס לבגדים באיכות נמוכה והופכים את המיחזור והשימוש החוזר למאתגרים במיוחד. הצטברות של בגדים פגומים כאלה מחריפה את ההשפעה הסביבתית של האופנה. סיבים אלה אינם מתכלים ומשילים חלקיקים לכל אורך חייהם.
תעשייה זו לבדה מייצרת כ-92 מיליון טונות של פסולת טקסטיל בשנה! לפי מקינזי, כבר לפני עשור הצרכן הממוצע רכש 60% יותר בגדים מבשנת 2000, אבל אורך החיים של כל פריט בארון נחתך בחצי. דו"ח של קרן אלן מקארתור ומקינזי העריך שיותר ממחצית מהאופנה המהירה נזרקת תוך פחות משנה, וכ-87% מהבגדים הנזרקים מושלכים לבסוף למטמנות או מושמדים בדרך אחרת.
רק באזור המרכז עומד קצב גידול האוכלוסייה על 3% בשנה. זה אומר שבשנים הקרובות יחיו פה יותר אנשים שיקנו יותר ובהתאם, ייצרו יותר פסולת, גם שלא לצורך. בין 70% ל-80% מהאשפה שלנו מגיעה בסופו של דבר להטמנה בקרקע, גם אחרי תהליכי מיון ומיחזור כפי שאנחנו עושים בפארק המיחזור חירייה.
הפסולת המוטמנת אינה מתכלה ואינה נעלמת (רק נעלמת מעיניי הצרכנים) ותישאר כעדות מזהמת להרגלי הצריכה שלנו מאות שנים קדימה.
בימים אלה אנחנו, באיגוד ערים דן לתברואה, עובדים במרץ על שינוי גישה ברמה הלאומית ודוחפים להקמתו של מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, שיהפוך אותה למשאב, ייצר מהזבל שלנו חשמל ירוק ויפסיק את ההטמנה המוגברת בקרקע על השלכותיה הסביבתיות.
אבל אם רוצים באמת להתמודד עם הכמויות האדירות של הפסולת שמציפה אותנו, הפתרון טמון בהפחתת הצריכה של כולנו. חייבים פשוט לקנות פחות! להימנע מרכישה של דברים שלא לצורך ולצמצם בכך בזבוז משאבי טבע, תהליכי ייצור מחומרים מזהמים, פליטות גזי חממה כתוצאה מייצור ושינוע, ריבוי פסולת אריזות וריבוי פסולת בכלל.
התפרסם ב"מעריב", 25.11.2025 >>
https://www.maariv.co.il/economy/israel/article-1255405
סיכום 2025: שנת שיא במיון ומיחזור בפארק חירייה
איגוד ערים דן מסכם שנת פעילות ענפה במתן פתרונות הוליסטיים לטיפול בפסולת עבור כ-30 רשויות מקומיות.
לצד הגידול בכמויות הפסולת, רשמנו השנה שיאים חדשים במיון, בהשבה לאנרגיה ובצמצום משמעותי של ההטמנה בקרקע.
מה עומד מאחורי המספרים ואיך אנחנו נערכים לשנת 2026 ?
לכל הנתונים המלאים >> לחצו כאן
שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת בר-אילן
איגוד ערים דן לתברואה – פארק המיחזור חירייה מצטרף כשותף למרכז למחקר, משפט, סביבה, אקלים וכלכלה של אוניברסיטת בר־אילן, במסגרת הפקולטה למשפטים. השותפות מתמקדת במחקרי עומק בתחום הרגולציה בענף הטיפול בפסולת בישראל.
המרכז החדש הוקם בהשקעה כוללת של כ-6 מיליון שקלים מצד אוניברסיטת בר־אילן למשך 6 שנים. ההשקעה כוללת מענק של כ-3 מיליון שקלים מהקרן לתובענות ייצוגיות, לאחר שהאוניברסיטה זכתה בקול קורא מול מוסדות אקדמיים נוספים. האיגוד ישקיע כ-50 אלף שקלים בשנה למשך שלוש שנים (150 אלף במצטבר), וכן יעמיד לרשות המרכז מומחים ויועצים מצוותו.
האיגוד מהווה שותף מקצועי פעיל במחקרים שמתקיימים במרכז בתחומי רגולציה, חדשנות ומדיניות פסולת. הצעתה של בר־אילן להקמת המרכז נבחרה במסגרת קול קורא שפרסם האיגוד.
תחומי המחקר המרכזיים במרכז:
- רגולציה למתקני טיפול תרמיים, עם דגש על מתקני השבת פסולת לאנרגיה.
- פיתוח הסדרה לאומית אינטגרטיבית למשק הפסולת בישראל והצעת חוק מסגרת.
- מחקר השוואתי בין רגולציה אירופית לישראלית.
- פיתוח כלים התנהגותיים לקידום הפרדה במקור וצמצום פסולת במשקי בית.
- פיתוח רגולציה בתחום פסולת אלקטרונית, בעיקר בתחום סוללות ליתיום.
במסגרת פעילות המרכז יתקיים גם האקתון שנתי שיתמקד בפתרונות חדשניים למדיניות סביבתית. כבר בשנת 2025 חולקו פרסים לסטודנטים על עבודות מצטיינות בתחום הרגולציה הסביבתית והפסולת.
האיגוד ילווה מקרוב את מחקרי המרכז, יספק גישה לשטחי מחקר בפארק המיחזור חירייה, יאפשר חיבור לרשויות המקומיות המפנות פסולת, ויתרום מניסיונו המקצועי. כל התוצרים יפורסמו לציבור.
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן (צילום: אוניברסיטת בר-אילן (CC BY-SA 2.0)
הכירו את הצוות – משה כהן
משה כהן, 44, סגן מנהל אתר פארק המיחזור באיגוד ערים דן לתברואה, פארק המיחזור חירייה. גר בחולון. נשוי למיטל ולהם שלושה ילדים, שי-לי (16.5), שנהב (15) ולביא (8).
כמה זמן אתה חלק מהצוות בחירייה ומה הם תחומי האחריות שלך?
אני נמצא בצוות של האיגוד מזה כ-9 שנים. תחומי האחריות שלי הם תחומי המחשוב, המולטימדיה, החשמל, השליטה והבקרה על כלל מערכות המידע בהן נעשה שימוש באתר. כמו כן, אני אחראי על כל נושא הניקיון והגינון, ועל תוכנית חלוקת הפסולת לתתי האתרים במתחם.
מה הדברים שעושים לך טוב על הלב?
אני מאד אוהב להתאמן, לפחות בין שלוש לארבע פעמים בשבוע. אני מאד אוהב חופשות – גם בארץ וגם בחו"ל, מסעדות – ובעיקר מסעדות בשרים, מוזיקה טובה והופעות, בעיקר ים-תיכוני.
מה אתה אוהב בעבודה שלך בחירייה?
אני אוהב מאד את הצוות. אני גם אוהב את זה שאני יודע מה אני עושה כל יום בעבודה, שליטה במערכות מעניינת אותי ומאתגרת אותי. יש המון פרויקטים שאנחנו מקדמים בתפעול ולראות איך הפארק מתקדם מיום ליום גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת נושא הבינוי, זה מאד מספק. אני גאה במיוחד בפרויקט השליטה והבקרה שהייתה לי הזכות להיות חלק ממנו. הגענו למצב שכל משאית שמגיעה לכאן מתועדת והיה מרתק להיות שותף בבנייה של המהלך הזה. כל משאית שמגיעה אנחנו יודעים מתי היא מגיעה, מה המשקל שלה, איך היא יצאה ועוד.