לקריאת כל הכתבות – המשיכו למטה>>
בין המשך פעילות שוטפת במלחמה, לקידום פתרונות מהפכניים למשק הפסולת: דבר יו"ר האיגוד ראובן לדיאנסקי לקראת שנת תשפ"ו
קוראות וקוראים יקרים,
החודשים האחרונים היו רצופים עשייה ואתגרים משמעותיים, ואני מבקש לשתף אתכם בכמה מהנושאים המרכזיים שבהם עסקנו.
מבצע "עם כלביא" מול איראן, שנמשך 12 ימים אינטנסיביים, הציב בפנינו שורה של אתגרים. חרף המורכבויות והסכנות, הצלחנו, בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות, לשמור על שגרת חירום איתנה, שבה גם טיפול רציף בפסולת הוא חלק בלתי נפרד.
אני מבקש להודות לצוות האיגוד, לקבלנים שעובדים באתר, לעובדיהם ולנהגי משאיות האשפה על עבודתם המסורה, שבזכותה המשכנו להפעיל את פארק המיחזור, להפעיל את מתקני המיון, ולבצע פינוי פסולת סדיר ותקין – גם בתנאים מורכבים.
מאז כניסתי לתפקיד יו"ר האיגוד חיזקנו את הקשר עם ראשי הערים והמועצות, שותפינו לדרך והלקוחות שמקבלים שירותים בפארק המיחזור חירייה. יחד עם מנכ"ל האיגוד, גיל ליבנה, אירחנו ראשי רשויות באתר חירייה ונפגשנו עם רבים מהם בלשכותיהם. מטרתנו היא להציג בפניהם את החזון, היעדים והתוכניות של האיגוד, להעמיק את שיתופי הפעולה התפעוליים והחינוכיים, ולרתום אותם למהלכים המשמעותיים שאנו מקדמים.
בחודש יולי האחרון פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הטיפול בפסולת עירונית. הדו"ח מציג תמונה מדאיגה: שטחי ההטמנה בישראל מצטמצמים, ובקצב הנוכחי עתידים להיגמר כבר בשנת 2026. כדי למנוע זאת, על המדינה לפעול מידית להקמת אתרי הטמנה חדשים, להרחבת הקיבולת של אתרים קיימים, ובעיקר – לשנות תפיסה ולהתחיל להתייחס לפסולת לא כאל "זבל" שיש להעלים, אלא כאל משאב שניתן להפיק ממנו תועלת.
באירופה פועלים מתקני השבת אנרגיה מפסולת כבר עשרות שנים. גם ישראל חייבת לאמץ את המודל הזה, להפסיק להטמין פסולת, ולהפוך אותה למקור אנרגיה. באתר חירייה כבר קיים תכנון למתקן השבה כזה, ואנו פועלים במרץ להקמתו בשנים הקרובות. כעת הכדור נמצא בידי המשרד להגנת הסביבה, שחייב לממש את מדיניותו ולהוביל את המהפכה הסביבתית שתצמצם את ההטמנה ותהפוך את שאריות המיון למשאב.
בתחום החינוך הצלחנו לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו במסגרת התכנית האסטרטגית החדשה. בקיץ האחרון קיימנו שורה של אירועים חווייתיים לכל המשפחה, והיה לי לעונג לפגוש מקרוב את המבקרות והמבקרים שנהנו מהפעילויות במרכז לחינוך סביבתי. בנוסף, השקנו את פורום "ברוכה השבה" לאנשי ונשות חינוך סביבתי, כביטוי למחויבות שלנו לקידום שינוי מהותי בתחום הפסולת ולהובלת הקמת מתקן השבה בחירייה.
במהלך התקופה האחרונה שיתפנו פעולה גם עם אוניברסיטת בר-אילן במסגרת ההאקתון "משפט, אקלים וסביבה" לקידום רגולציה לשיפור הסביבה והאקלים בישראל ,שהתקיים בבית הספר הרב-תחומי לקיימות. ההאקתון נועד לפתח פתרונות יצירתיים וחדשניים לבעיות רגולציה במדיניות סביבתית, תוך שימוש בכלי AI ו-Data Science .
בנוסף, נטלנו חלק באירועי "קבינה בתחנה" שהובילה עיריית תל אביב-יפו, במהלכם הפעיל המרכז לחינוך סביבתי עמדות הסברה וסדנאות יצירה בנושא פסולת.
גם בשנת תשפ"ו נמשיך לקדם פתרונות מתקדמים וחדשניים לטיפול בפסולת, לטובת תושבות ותושבי גוש דן וכלל מדינת ישראל.
אני מאחל לכם ולבני משפחותיכם שנה טובה ומוצלחת, ושכל החטופים ישובו במהרה לביתם.
בידידות,
ראובן לדיאנסקי
יו"ר איגוד ערים דן לתברואה – חירייה
והמשנה לראש העיר תל אביב-יפו
משק הפסולת בישראל בקריסה: אם השלטון המרכזי לא יפעל תהיה קטסטרופה
מדו"ח המעקב של מבקר המדינה שפורסם על ענף הטיפול בפסולת העירונית בישראל, עולה תמונת מצב קודרת במיוחד. מהדו"ח עולה כי מדינת ישראל ניצבת על סף קטסטרופה סביבתית בטווח הזמן המיידי.
משק הפסולת בישראל מתבסס על מספר עוגנים מרכזיים: הפרדה במקור, איסוף האשפה על ידי הרשויות המקומיות, פינויה לתחנות מיון ומיחזור פסולת או לתחנות מעבר ולבסוף פינוי של שאריות המיון להטמנה בקרקע. כיום, כ-70% מכלל הפסולת בישראל מוטמנת באתרים ייעודיים שהוסדרו לשם כך.
פארק המיחזור חירייה של איגוד ערים דן לתברואה, קולט ומטפל בכ-1.2 מיליון טון בשנה שזה קרוב ל-25% מהפסולת העירונית בישראל שמגיעה מכ-30 רשויות מקומיות בגוש דן. לאחר טיפול ומיון מעבירים את הפסולת להטמנה. מאות משאיות מובילות מדי יום את הפסולת של גוש דן, מרחק כ-200 ק"מ מאתר חירייה לאתר הטמנה "אפעה" שליד העיר ערד. כמה בזבוז משאבים ופגיעה בסביבה זה מייצר.
התפרסם ב"כלכליסט", 28.07.2025 >>
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/byfwvinpxe
לצפייה בראיון בנושא בערוץ 10 מיום 04.08.2025 >>
https://www.hiriya.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1709/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_10
ממשיכים לקדם שימוש בפסולת כמשאב: נחנך פורום "ברוכה השבה" ואנשי ונשות חינוך סביבתי
תחנת המעבר שנבנתה בסמוך לסגירת מזבלת חירייה, ושמה קץ ל-50 שנות הטמנת פסולת באתר במהלכן נוצר הר הזבל חירייה, נחנכה מחדש במבנה משודרג ב-2022. כעת,, התחנה שהפכה למפרידן, צפויה להשלים עד סוף 2026 מהפך נוסף ותהפוך למתקן מיון פסולת מכאני ומודרני.
מתקן המיון נכנס בימים אלה לשלב התכנון. המתקן יכלול מערכי מיון ממוכנים ומתקדמים בתוך המבנה, שבימים אלה מסתיימות בו עבודות הנדסיות הכוללות הזזת קירות כהכנה לקליטת מערך המיון החדש.
מפעל המפרידן קולט ומטפל כיום בכ-1,500 טון פסולת ליום. מתקן המיון יאפשר הפרדה יעילה ומהירה של הפסולת הנקלטת ל-4 תוצרי מיון למחזור: חומר אורגני, פלסטיק לסוגיו, מתכות ושאריות להטמנה. בכך, מסוף 2026 כל הפסולת שנקלטת בשערי פארק המחזור תעבור מיון מכאני, כאשר כבר כיום כ-2,000 טון ביום עוברות תהליך דומה במפעל ה-RDF שפועל מאז 2017. עלות הפרויקט בכללותו מוערכת בכ-110 מיליון ₪, בהשקעה משותפת של האיגוד והמשרד להגנת הסביבה.
המפרידן שנחנך ב-2022 נבנה במשך שנתיים, תוך כדי תפעולה השוטף של תחנת המעבר שפעלה במקום ומבלי שזו הפסיקה לקלוט ולשנע פסולת אפילו לא ליום אחד. השלב הראשון של תכנית הבינוי התמקד בחידוש המבנה וכלל: יציקות רצפות בטון וקירות חדשים, פירוק הסככה הישנה והקמת קירוי חדש וגדול יותר, הקמת חדרי חשמל, מערכות משוכללות לסינון וטיהור אויר, תשתיות מים, ניקוז וכיבוי אש, מערכות שליטה ובקרה, חידוש כבישים ומדרכות ועוד.
מאז תחילת פעילות המפרידן לפני 3 שנים, הטיפול בכלל הפסולת הנקלטת בחירייה מתבצע במבנים סגורים תוך טיפול באוויר, בהתאם לתקנות ולתקנים שגובשו בשנים האחרונות לאתרים מסוג זה, ובכך מונעים פוטנציאל למפגעי ריחות באזור. בתוך המבנה נפרקת האשפה ממשאיות הדחס, נדחסת ומועמסת על משאיות שינוע. כל התהליכים הללו מתבצעים כיום בתוך המבנה הסגור, כאשר דלתות המבנה הנפתחות ונסגרות באופן אוטומטי לכניסת ויציאת רכבי האשפה. לצד לתחנת המעבר הותקנה מערכת לסינון וטיהור האוויר הנשאב מחלל מבנה התחנה. מערכת מתקדמת זו, הכוללת מסנני פחם פעיל ומסנני אבק, מיועדת לסנן ולטהר זיהום של חלקיקים, תרכובות אורגניות מזהמות, תחמוצות חנקן, ותרכובות נוספות העשויות להיפלט בשלבי הפירוק הראשוניים של הפסולת הביתית. המערכת, שהיא הגדולה מסוגה בארץ, מיועדת לעבודה בהספק שיא של 384,000 מ"ק מידי שעה.
הכירו את ורד קונפורטי
ורד קונפורטי, 56, מנהלת מחקר ופיתוח באגף הנדסה באיגוד ערים דן לתברואה, פארק המיחזור חירייה. גרה בחולון. נשואה לאבי, אמא לגל (29), ליר (27) ועילאי (23).
כמה זמן את חלק מהצוות בחירייה ומה הם תחומי האחריות שלך?
הצטרפתי לאיגוד בשנת 2017 כמנהלת פרויקטים באגף הנדסה. לאחר מכן עברתי לעיריית חולון וניהלתי במשך שנתיים את מחלקת המיחזור בעיר. בשנת 2020 חזרתי לאיגוד כמנהלת המחקר והפיתוח (מו"פ) באגף הנדסה. כיום אני אחראית על תחום הנתונים – ריכוז, ניתוח ובקרה של כלל נתוני קליטת והוצאת האשפה בחירייה, כולל מעקב אחר נתונים במפעלי הטיפול השונים באתר.
אני מסייעת בהטמעת מערכת השקילה באתר, בלמידת המערכת ובבקרה על מהימנות הנתונים, ותומכת ברשויות ובקבלנים המקבלים שירות בחירייה. בנוסף, אני אחראית על שיתופי פעולה סביבתיים במיזמים שונים עם רשויות האיגוד לקידום פתרונות לטיפול בפסולת, קידום נושא המיחזור יחד עם פתרונות לכלכלה מעגלית, עבודה מול המשרד להגנת הסביבה בהגשת קולות קוראים וקבלת מענקים, בחינת רגולציה חדשה וכתיבת ניירות עמדה ומסמכי מכרז.
מה הדברים שעושים לך טוב על הלב?
הרבה ימי ים, חתירה בסאפ, צלילה באילת ושייט ביאכטה. אני דואגת לבעלי חיים ואוהבת במיוחד כלבים. המוטו שלי: לפזר הרבה טוב בעולם ואיפה שנדרשת עזרה – אני שם.
מה את אוהבת בעבודה שלך בחירייה?
אני אוהבת את שיתוף הפעולה הפורה והזרימה הטובה בין האגפים השונים בקידום פרויקטים באתר.
וכן את ההזדמנות לקדם יוזמות חדשות, להתמודד עם אתגרים חדשים שבהם חירייה יכולה לתרום בניסיון, יכולות, ידע ומהראייה הרחבה בתחום הפסולת והמיחזור.
