דלג לתוכן
משאית דחוסה ירוקה פורקת פסולת על ערימה באתר מטמנה

תועלות אקלימיות מסגירת מטמנות

מהי התרומה של סגירת המזבלה למאבק בשינויי האקלים?

שאלות מרכזיות שעולות בהקשר של חירייה הן:

  • האם ניתן להעריך את התרומה של סגירת המזבלה להפחתת פליטות גזי חממה?
  • האם ניתן לתרגם את התמורות שהתרחשו באתר לתרומה ממשית במאבק בשינויי האקלים?

 

האם סגירת מזבלת חירייה תרמה למאבק בשינוי האקלים?

בשנת 2018 ביצע הארגון הבינלאומי לטיפול בפסולת (ISWA) מחקר הבחן שלושה מקרים ברחבי העולם, בהם גם אתר חירייה, והעריך את השפעת סגירת מזבלות "פיראטיות" על הפחתת פליטות גזי חממה

אתר חירייה שימש כמזבלה המרכזית של מטרופולין תל אביב בין השנים 1952 ל-1998. האתר, שהיה בעבר מפגע סביבתי, הפך לפארק מחזור מתקדם ולפארק ציבורי. המעבר ממזבלה פתוחה לניהול מוסדר כלל שאיבת גז מהמזבלהבאמצעות 100 בארות, בזכות המתקנים התמקדמים באתר ירדו לאורך השנים שיעורי ההטמנה של פסולת עירונית מעורבת והר הפסולת הפך ממפגע חזותי וסביבתי לפארק מטרופוליני ירוק.המודל של חירייה משמש דוגמה למדינות אחרות בעולם לאופן שבו ניתן להפוך מזבלה היסטורית למרכז לניהול משאבים.

לקריאת המאמר המלא: תועלות אקלימיות מסגירת מטמנות- מקרה בוחן אתר חיריה

להרחבה: מה הקשר בין טיפול בפסולת ומשבר אקלים?