אנשי ונשות חינוך יקרים. לקראת הביקור של כיתתכם בחירייה אנו מעוניינים לספק לכם חומר רקע לקראת הסיור על מנת שתוכלו להגיע מוכנים ולהפיק את המירב מהחומרים שיש לסיור באתר חירייה להציע לכם ולתלמידיכם.
ניסיוננו העשיר בהדרכות בתי-ספר וגנים מצביע על מקומם המכריע של אנשי החינוך וחווית הסיור שלהם בהצלחת הסיור ובהשפעותיו על התלמידים.
המרכז לחינוך סביבתי - חירייה ממוקם למרגלות הר הפסולת המשוקם ובליבו של פארק המיחזור. המרכז עוסק בחינוך והסברה בנושאי פסולת ותרבות צריכה. אנו מארחים קבוצות מבקרים, צעירים ומבוגרים, הנחשפים לסיפורה של הפסולת בחירייה, בישראל ובעולם בדרך חווייתית ומעוררת השראה.
עם ההגעה לחירייה תפגשו את המדריכ.ה, יחד תערכו תיאום ציפיות ותקבלו הסבר על לוח הזמנים של הסיור.
לסיור בחירייה מגיעים ללא חטיפים או אריזות מיותרות. אריזות החטיפים יוצרות פסולת רבה. שתפו את התלמידים בבקשתנו להגיע ללא חטיפים, והעלו שאלות לדיון:
קיימו מעקב אחר הפסולת שאתם משליכים בכיתה: ניתן לבחון את הפסולת במגוון אופנים: משקל, נפח, מיון לפי חומרים, או פשוט לשפוך את הפח על יריעה בסוף היום ולערוך סקר פסולת קצר יחדיו. רשמו את התוצאות וכן ציינו אם היו באותו יום מאורעות מיוחדים (חג, יומולדת, מסיבה וכו‘). בתום השבוע, סכמו את התוצאות.
הקדישו זמן לרפלקציה משותפת על התוצאות: מה הרכב הפסולת בכיתה שלכם? בדקו כמה חומר אורגני (אוכל) השלכתם, כמה נייר, שקיות, בקבוקי פלסטיק וכדומה. בדקו האם השתנה הרכב וכמות הפסולת במהלך השבוע ומדוע. העלו דילמות סביב הרכב וכמות הפסולת וחשבו על דרכים לצמצומה. במהלך הסיור באתר נעלה את הדילמות ויחד נעשה מהפך בפח!
שאלו את התלמידים מתי ייצרו יותר פסולת - בימנו-אנו או כשההורים היו ילדים? אספו את תשובות התלמידים ובקשו מהם להסביר מדוע הם חושבים כך. פרקו איתם את ההיסטוריה של שקית האשפה המדומיינת ונסו לברר את ההבדלים בין התקופות:
ב-1975 אדם ייצר 2.1 ק‘‘ג ליום ואילו כיום הממוצע הארצי עומד על כ-8.1 ק‘‘ג ליום לאדם. כל שנה כמות הפסולת שאנחנו מייצרים הולכת וגדלה בשיעור של בין %5-2. יותר מחמישה מיליון טונות של אשפה מצטברים בשנה. כמות הפסולת המיוצרת במושבים חקלאיים או בבתים פרטיים גדולה פי שניים לערך מכמות הפסולת המיוצרת בדירות בעיר הגדולה)4.3 ק‘‘ג בממוצע לעומת 7.1 בממוצע(. לעליה ברמת החיים תפקיד משמעותי בהגדלת כמות הפסולת.
הרכב האשפה באחוזים מראה כי החומר האורגני הרקבובי מהווה %34 משקלית מכלל האשפה הביתית והוא הדומיננטי ביותר במשקל האשפה בישראל. לעומת זאת, נפח חומרי הפלסטיק למיניהם, כ-%33 מהנפח הכולל, מהווה את המרכיב הגדול ביותר באתרי האשפה מבחינה נפחית.
אז מה נשתנה? נכון שמספר האנשים בעולם במגמת עלייה מתמדת, אבל שיעור גידול הפסולת גדול משיעור גידול האוכלוסייה. אז היכן נעוצה הסיבה לעלייה בכמות הפסולת? ערכו מחקר עם הילדים על שינוי בחומרים ובהרכב הפסולת שלנו במשך השנים: ראיינו את ההורים והסבים: מה היה המרכיב העיקרי בפסולת שלכם בעבר? מה היה בעל ערך ולא הייתם מעיזים לזרוק? מה הייתם שותים? מה הייתם אוכלים? איך נראו חיתולי תינוקות אז? באיזה כיבוד הייתם משתמשים במסיבות יומולדת? אילו מתנות נהוג היה לתת בימי הולדת? באילו מקרים הייתם קונים בגדים? מה הייתם עושים עם בגדים שניזוקו או נקרעו?
נסו לחשוב יחדיו וחקרו ממקורות מידע שונים: כיצד טיפלו בעבר בפסולת? כיצד ערכו קניות? מה עשו עם מכשירי חשמל מקולקלים? אילו מוצרים לא היו קיימים כלל? מתי התחילו להשתמש בארץ בשקיות פלסטיק? כלים חד פעמיים? חיתולים חד פעמיים? מה השתנה בתחום האריזות, הבגדים והטקסטיל?
ציירו יחד את שכבות הפסולת בהר הזבל, לפי ממצאיכם והשערותיכם.
בעקבות הממצאים ערכו שיחה על הצריכה של בני האדם אשר גדלה ומשתנה. סוגי החומרים בהם אנו משתמשים היום התרחבו. יש יותר אריזות ומוצרים חד פעמיים, מחיר המוצרים ירד ואיתם גם ערך המוצרים. אנחנו משתמשים ומכירים היום פחות מלאכות של תיקון וייצור. קונים יותר דברים מוכנים מראש ומתקנים פחות.
מתוך התשובות הללו ובעקבות כמויות הזבל הגדולות שראיתם בחירייה חשבו מה ניתן לעשות?
לסרב, לצמצם צריכה, להשתמש שימוש חוזר, למחזר, לקמפסט, להפיק אנרגיה, )בשיטוט ברשת תוכלו למצוא גרסאות שונות ומורחבות ללמדים(.צרו עקרונות פעולה משלכם והתחילו ליישם אותם בשקית הזבל האישית, הכיתתית, המשפחתית והקהילתית שלכם.
צפו בסרטון ”המהפך של חירייה“ המציג את השינוי שעבר הר חירייה: לחץ כאן! סרטון מומלץ לכיתות א-יב המהפך של חירייה
הסיפור ההיסטורי של הר חירייה, איך נוצרה המזבלה ואיך מטפלים בפסולת כיום בפארק המיחזור- חירייה
בזמן הצפייה בסרט בקשו מהתלמידים לרשום על דף כמה שיותר מפגעים שקרו בחירייה.
לאחר הסרט - בדקו מה התלמידים רשמו ונסו למצוא יחד את הפתרונות שניתנו לכל אחד מהמפגעים.
כתבו תסריט למהפך ב‘ - מה יקרה בעתיד? איזה שינוי או תיקון יעבור פארק המיחזור?
סיפורו של אתר חירייה וחירייה במספרים
בעולם המערבי כיום נהוגה שיטת טיפול משולב בפסולת. שיטה זו מורכבת ממספר חוליות המדורגות בסדר עדיפות יורד: הפיתרון הטוב ביותר הוא צמצום כמות הפסולת המיוצרת ולמעשה מניעת וצמצום בעיית הפסולת עצמה, ולאחריו הפתרונות הבאים: שימוש חוזר, מיחזור, הפקת אנרגיה ורק בסוף הטמנה. העיקרון המנחה את הטיפול בפסולת מוצקה הוא הפיכת הפסולת הפסולת ממטרד למשאב.
שיטת הטיפול המשולב לפי 5 הל':
להפחית, להשתמש בשימוש חוזר, למחזר, להפיק אנרגיה, להטמין.
אחרי הסבר קצר על כל אחד מן המושגים שחקו עם הילדים משחק: הביאו איתכם מספר מוצרים לכיתה (פרי ירק, בקבוק פלסטיק, שקית, בגד ישן וכל הנמצא בהישג יד, ניתן גם להשתמש בפח האשפה הכיתתי). כל ילד בתורו יצטרך למצוא כמה שיותר פתרונות לכל אחד מן המוצרים.
שחקו את המשחק בזבל היסטורי: הציגו את ממצאיו של ארכיאולוג שמגיע לחפור באתר הטמנה עוד 200 שנה. מה הוא יימצא? מה הוא יחשוב עלינו כחברה – מי היינו, מה היה חשוב לנו, מה היינו עושים ביומיום, איך היינו חיים? כתבו דו-שיח דמיוני ביניכם לבין אבותיכם הקדמונים סביב פסולת מודרנית, נסו להסביר להם על אריזות מודרניות, על כלים חד פעמיים ועל הסיבה שיש בפח בגדים ומוצרים אלקטרוניים. ספרו להם כיצד מטפלים בזבל שלנו בהווה. עתידני פסולת: איך יראה הזבל שלנו עוד 100 שנה? איך יטפלו בפסולת? מה יהיו המשאבים מהם יופקו חומרי הגלם שלנו?
סרטון מומלץ לכיתות ו-יב
פרויקט הסברה על המשבר הסביבתי, תרבות הצריכה ובעיית הפסולת העולמית
לקראת הביקור במפעל ה-RDF שלחו את התלמידים למשימת חקר- באילו מקומות נוספים בעולם יוצרים אנרגיה מפסולת?
צפו בסרטון של מפעל ה-RDF ונסו לגלות מאילו חומרים ניתן לייצר אנרגיה:
להעשרה- ניתן לצפות בסרט של מפעל נשר לייצור מלט ולגלות למה המפעל זכה בפרס תחרות בסביבה של המשרד להגנת הסביבה:
הטמנה היא שיטת טיפול בפסולת המקובלת בישראל ובעולם. הפסולת הביתית והתעשייתית המעורבת משונעת לאחסון-עד בבור הנקרא מטמנה. פעולת ההטמנה כוללת פיזור הפסולת בשטח המטמנה, דחיסתו באמצעות מכבש-עפר ייחודי, וכיסויו בעפר. לאחר מילוי המטמנה מבוצעות פעולות שיקום לאתר הכוללות כיסוי בשכבת עפר עבה ושיקום הסביבה הטבעית של המטמנה.
הכשרת אתר הטמנה לפסולת ביתית מעורבת כולל עבודות איטום הקרקע למניעת חלחול נוזלי הפסולת הנקראים תשטיפים - למי התהום; ניקוז התשטיפים ושאיבתם מתחתית המטמנה באופן סדיר; הנחת צינורות לשחרור מבוקר של ’’גז מטמנה‘‘ המורכב ברובו מגז מתאן (בדרך כלל בין %60%-55) הנוצר עקב פירוק הפסולת האורגנית על ידי חיידקים (תסיסה אנאירובית); כיסוי הפסולת באדמה למניעת ריחות ושחרור
חלקיקי פסולת לסביבה.
מתאן, גז המטמנות: שחרור גז המטמנה נמשך שנים רבות ובמהלך השנים הראשונות ניתן להפיק חשמל מפליטתו באמצעות גנרטור ייחודי. החשמל המופק יכול להימכר לחברת חשמל. תוצר הלוואי של תהליך שריפת המתאן הינו פחמן דו חמצני, המזהם פי 20 פחות מהמתאן.
כחלק משיקומו של אתר חירייה, יזם איגוד ערים דן לתברואה פרויקט למניעת פליטת גזי החממה מהר הפסולת. הכנסו לאתר חירייה כדי לקרוא על פרויקט ה-CDM ופרוטוקול קיוטו.
היכנסו לאתר של מטמנת אפעה, המקבלת את כל הפסולת של גוש דן ונסו לדמיין מה נמצא מתחת לקרקע ומי עשוי לחיות בקרבת המטמנה
הטמינו בחצר בית-ספר חומרים באדמה, אם אין לכם קרקע נוחה להטמנה, ניתן לקבור בקערה עמוקה וסגורה: שקית פלסטיק, כוס מתכלה, כוס חד פעמית מנייר, תפוח, קליפת תפוז, עיתון, בגד וכדומה. סמנו את מקום ההטמנה ואת החומר/החפץ שטמנתם ורשמו את תאריך ההטמנה. בקשו מהילדים לנסות לחזות מה יקרה לחומרים השונים ושמרו את התחזיות. כעבור חודשיים, הוציאו את החומרים מהאדמה והשוו את התוצאות עם התחזיות.
דרך ניסוי זה ניתן לעמוד על המושג "התכלות" ועל מורכבות ההתכלות באתרי ההטמנה. במהלך הביקור בחירייה אל תשכחו לבקש מאיתנו לראות ממצאים שהוצאו מבטן הר הזבל ומה קרה להם אחרי שנים ששכבו בבטן ההר, זה ישמש אתכם כחומר למחשבה לקראת המשך הניסוי הכיתתי.
הידעתם? %80 מהפסולת בישראל מועברת לאתרי הטמנה!!!
ערכו דיון על הבעיתיות שבפתרון ההטמנה: בזבוז של שטחים פתוחים; קבורת-עד של חומרים בעלי ערך וברי-מיחזור; הטמנת פסולת באזורי מחייה של בני אדם ובעלי חיים.
ההטמנה אינה מהווה חלופה סביבתית ראויה לטיפול בפסולת. להטמנת פסולת השלכות סביבתיות רחבות-היקף, לרבות זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום ותפיסת שטחי קרקע המהווים משאב במחסור. בנוסף, להטמנה ישנן השלכות על בריאות הציבור והשלכות כלכליות רחבות היקף. בעולם המערבי, המקדים אותנו בנושאי הטיפול בפסולת, השימוש בהטמנה הולך וקטן ועומד על אחוזים בודדים בלבד. הקמת או הרחבת אתרי הטמנה לפסולת נדחקה על ידי מדיניות סדורה, כנהוג במדינות האיחוד האירופי, המתעדף בראש ובראשונה שינוי בהרגלי הצריכה וההתנהגות של אזרחים, עידוד לשימוש חוזר, וקידום המיחזור על ידי הפרדה במקור של זרמי פסולת שונים במטרה להגדיל את שיעורי המיחזור ואת איכות תוצרי המיחזור המתקבלים.
מתוך תפיסה סביבתית זו, המשרד להגנת הסביבה מזה יותר מעשור, ליצירת שוק פסולת, המתבסס על טכנולוגיות של מיחזור והשבה, זאת, בכלים מגוונים המביאים לידי ביטוי את מדיניות המשרד בחקיקה בהכנת תכניות אב ובטיפול המשולב בסוגי הפסולת השונים.
אמני זבל - בחירייה זבל יכול להיות מסריח, אבל הוא גם יכול להפוך לחומר גלם ואפילו להיות יפה. נסו ליצור את יצירת הזבל שלכם לתערוכת אמנות מעוררת מחשבה, או השתמשו בפסולת בשימוש חוזר על מנת לעצב בבית הספר מתחם כלשהו, לוח מודעות, קיר ירוק או כל רעיון יצירתי שיעלה בראש. העלו לדף הפייסבוק שלנו ונשמח לפרגן.
לקראת הסיור בחירייה, גלו היכן מוטמנת הפסולת של היישוב שלכם, האם יש תחנת מעבר באזורכם, היכן ממוקמים מרכזי המיחזור שאליהם מופנית הפסולת שלכם ומה ניתן למיין בהם, האם ניתן למחזר ביישוב פסולת אלקטרונית, כיצד ניתן לפנות פסולת גושית גדולה, כמה פסולת מייצר תושב ביישוב והאם יש מערך פחי הפרדה (פח כתום, פח סגול, פח למיחזור בגדים, נייר, פחים חומים וכו‘).
חשבו על סביבתכם הקרובה- בבית הספר, בשכונה, בעיר. האם אתם מכירים מפגע סביבתי אשר אתם, כקבוצה, יכולים להשפיע עליו? אתרו את המקום, חשבו את מי ניתן לגייס ליוזמה. תכננו תוכנית פעולה ופעלו על פיה.
האם יש לכם תשתית למיחזור בקרבת בית-הספר? אם לא, פנו לעירייה או כתבו מכתב, תופתעו לפעמים כמה אנו יכולים להשפיע בבקשה פשוטה. במידת הצורך פנו גם לגורמים האחראים ברשות לקבלת עזרה.
יש לכם מסיבה בקרוב? חג, או יומולדת. חשבו על דרכים לצמצם כמות הפסולת באירוע עצמו. חשבו על הכיבוד, ההגשה, קישוט האירוע, מזכרות, מתנות ועוד. איך אפשר לארגן מסיבת אפס פסולת? מה עליכם לעשות על מנת לצמצם את הקניות ואת כמויות האשפה באירוע?