לאחרונה, אנו עדים לשינויי תפיסתי ותודעתי בקרב הציבור בישראל בתחום הסביבתי בכלל ובתחום הטיפול בפסולת בפרט. קיים רצון להפחית את כמויות הפסולת המועברות להטמנה ולמצוא פתרון אחר לפסולת על מנת להפוכה ממפגע למשאב ולמנוע נזק לסביבה.
בהמשך לחוק הפיקדון וחוק הצמיגים, מקדם המשרד להגנת הסביבה, בימים אלו, את חוק האריזות. החוק שיטיל על היצרנים את האחריות למחזר את האריזות שייצרו צפוי להיכנס לתוקף כבר במהלך שנת 2011.
פסולת האריזות מהווה מרכיב משמעותי מהמשקל הכולל של הפסולת הביתית בישראל - כ־900 אלף טונות בשנה שהם 21% מכלל הפסולת הביתית, שנפחה 50% מתוך סך הפסולת.
החוק קובע כי פסולת האריזות של כל משק בית תמוחזר, כאשר ליצרנים המייצרים את האריזה או המייבאים אותה תהיה האחריות לאסוף ולמחזר אותה.
היעד: עד לשנת 2015 50% מפסולת האריזות תמוחזר.
יעילות ויישום תהליך מחזור פסולת האריזות תלוי מאוד בצרכן היות והוא זה שיצטרך למיין את הפסולת לפחים הנפרדים כדי שתשלח למפעלי המחזור המתאימים.
בפארק המחזור חירייה אנו נערכים לקראת קבלת פסולת אריזות מופרדת במקור. לצורך לימוד הנושא בחודש יולי 2010 קיימנו סיור למדינות הולנד ובלגיה שם קיימות מערכות איסוף וטיפול בפסולת אריזות יעילות ומצליחות מזה שנים. להלן רשמים מסיור זה:
הטיפול בפסולת אריזות באירופה:
נושא הטיפול בפסולת אריזות נקבע בדירקטיבה האירופאית "packaging and packaging waste" משנת 1994, אשר לאור צירופן של 15 מדינות נוספות מאז, עודכנה מחדש בשנת 2004 ובה נקבעו יעדי מחזור והשבה ("Recovery"- מונח המאגד בתוכו את כלל הפעולות הנעשות בכדי לנצל עד כמה שניתן את החומרים והאנרגיה האצורים בפסולת, במקום לכרות ולחצוב חומרי גלם חדשים) לתקופה של חמש השנים הבאות.
על פי הדירקטיבה עד לראשית שנת 2009, יושגו היעדים הבאים:
• לפחות 60% ממשקל פסולת האריזות יושב או יישרף במתקנים מיועדים לכך.
• לפחות 55% אך לא יותר מ-80% ממשקל פסולת האריזות יעבור מחזור.
• נקבעו יעדי מינימום למחזור על פי סוגי פסולת האריזות (על פי משקל):
- 60% לזכוכית.
- 60% לנייר ולוחות.
- 50% למתכת.
- 22.5% לפלסטיק (בלעדי לפסולת שמיועדת למחזור).
- 15% לעץ.
בהתאם ליעדים הקבועים בדירקטיבה, כל מדינה הקימה מערכת איסוף ומחזור פסולת אריזות. במדינות קיימים מערכי הפרדה של פסולת ואיסור על הטמנה זה מספר שנים (ניתן להטמין בין 5% - 10% פסולת מטופלת). כלומר, קיימות תשתיות מפותחות וכן מודעות ציבורית לנושא.
מחזור פסולת במדינות אירופה בד"כ נעשה בשני שלבים: ראשית, הפסולת (לאחר שהופרדה בבית התושב) מועברת למתקן מיון והפרדה (MBT- Mechanical biological treatment) אשר מיועד לטפל בפסולת מעורבת וגם בפסולת המופרדת במקור – יבשה/ אריזות (פסולת המופרדת בבתי התושבים) והשלב השני מחזור הפסולת, אשר יכול להתבצע במתקן אחר ובמקום אחר.
בלגיה: סך פסולת האריזות בבלגיה הינו 1,500,000 טון/שנה:
- 800,000 טון/שנה פסולת אריזות ביתית.
- 700,000 טון/שנה פסולת אריזות תעשייתית.
בלגיה היא המדינה האירופית עם שיעור ההשבה הגבוהה ביותר (94.5%) ושיעור המחזור הגבוה ביותר (79%) של פסולת אריזות.
פסולת האריזות נקראת: PMD (P=plastic, pet M= metal D= drink).
המדיניות בבלגיה לטיפול בפסולת האריזות, הינה הפרדה במקור (בבתי האב) אך ורק של מרכיבים שהינם ברי מחזור. שאר הפסולת, שלא ניתנת למחזור, נשלחת למתקני שריפה או השבה (מתקני שריפה אשר מוגדרים כמתקנים לייצור אנרגיה).
המנגנון נקבע ע"י התעשיינים כשהוקמו תאגידי המחזור. במהלך השנים הראשונות נערכו מחקרים להרכב פסולת האריזות, על מנת ללמוד אילו חומרים ניתן למחזר ואיזה להשיב. התאגיד שולט בכל אחד מהשלבים של הטיפול בפסולת וע"י כך מצליח לעמוד ביעדי המחזור וההשבה ואף להיות כלכלי.
בבלגיה ישנם שני תאגידים המטפלים בפסולת האריזות:
- פסולת אריזות ביתית – FOST PLUS.
- פסולת אריזות מסחרית – Val I Pac.
-
במהלך הסיור נפגשנו עם נציגי התאגידים שהציגו בפנינו את פעילותם.
תאגיד FOST PLUS הינו ארגון פרטי ללא כוונות רווח אשר הוקם לצורך מימון, תיאום, קידום האיסוף, מיון ומחזור של פסולת אריזות של משקי הבית.
תאגיד Val I Pac הינו התארגנות פרטית, ללא כוונות רווח לצורך לטיפול בפסולת של התעשייה.
משאית לאיסוף פסולת מופרדת של תאגיד FOST PLUS.
צעדים נוספים שננקטים בבלגיה ולהגדלת היקף המחזור: השקת קמפיינים תקשורתיים, תערוכות, הכשרות ואתרי אינטרנט שעודדו את הציבור לבצע הפרדה בין סוגי פסולת האריזות, הקטנת השימוש באריזות לא מתכלות ופעילויות נוספות. כמו כן, ניתן סבסוד לרשויות מקומיות ברכישה של ציוד ממוחזר לבתי ספר ולאירועים כגון בקבוקים, זכוכיות, תיקים, קופסאות אוכל.
מתקני טיפול בפסולת בהם ביקרנו במהלך הסיור בבלגיה:
חברת IVBO: חברה לאיסוף וטיפול בפסולת. במסגרת הסכמים לנושא חוק האריזות, החברה נותנת שירותים ל- 9 רשויות, כ- 240,000 בתי אב. החברה נוסדה בשנת 1982 והיא מטפלת בפסולת ביתית ותעשייתית.
בשנות התשעים החברה טיפלה ב- 80,000 טון/שנה פסולת. היום מטפלים ב- 40,000 טון/שנה פסולת שאינה ניתנת למחזור.
החברה אוספת: פסולת נייר וקרטון, פסולת אריזות, פסולת גרוטאות, פסולת גזם- ממנה מייצרים קומפוסט ופסולת שאינה ניתנת למחזור שמועברת למתקן שריפה.
מתקן שריפה של חברת IVBO: הוקם בשנת 1990, מטפל ב- 175,000 טון פסולת בשנה. במתקן מייצרים חשמל וקיטור אשר מספקים אנרגיה ל- 10 לקוחות באזור ולכ- 6,500 בתים.
פסולת אריזות PMD במפעל Sita.
חברת Sita: חברה צרפתית שמטפלת בפסולת אריזות- PMD. המתקן מטפל ב- 7.5 טון פסולת/שעה, 16 שעות ביממה.
תהלכי ההפרדה במתקן כוללים: פתיחת שקיות, הפרדת חומר אורגני בתוף מסתובב, מיון ידני להוצאת שקיות הפלסטיק, הפרדת אלומיניום, מגנט להפרדת מתכות, Infra-Red להפרדת סוגים שונים של פלסטיק (pet), סכין אוויר. במהלך תהליך ההפרדה ישנם מס' נקודות בהם קיימת הפרדה ידנית.
התשלום לפסולת המופרדת בהתאם לאיכות ההפרדה ולכן חשוב להשקיע בהפרדת החומרים.
הפסולת המופרדת שייכת לתאגיד FOST PLUS אשר מוכר אותה למפעלי מחזור.
מתקן שריפה ARN: הוקם בשנת 1986, בבעלות ציבורית ופרטית. המתקן מטפל ב- 260,000 טון/שנה ונחשב כמתקן לייצור אנרגיה. למתקן מגיעה פסולת ממדינות נוספות באירופה (כמו הולנד למשל).
המפעל מייצר כ- 160,000 MWh חשמל לרשת הלאומית ו- 700TJ קיטור למתקן בטיפול בוצה.
הולנד: שיעור ההשבה מגיע ל- 88.4% ושיעור מחזור פסולת האריזות ל- 59.7%.
פסולת האריזות המופרדת בבית התושב, במקרה זה הינה רק פלסטיק. באיסוף הפלסטיק מגיעים ל- 100 ק"ג פלסטיק לשנה לבית אב.
פסולת יבשה מסוג קרטון ונייר נאספת אחת לחודש מבתי התושבים. הפסולת נארזת בחבילה ומונחת על המדרכה.
הפרדת נייר וקרטון בהולנד.
חברת DAR הינה חב' ציבורית אשר אחראית לאיסוף הפסולת והעברתה למתקני מיון. כמו כן, החברה אחראית לניקוי הרחובות. חברת DAR אוספת את הפסולת ומביאה אותה לאתר המשרפה. האתר משמש גם כתחנת מעבר לפני שליחה לאתרי מחזור.
 |
 |
מיכל לאיסוף פסולת אורגנית
וגזם גינות של חב' DAR. |
שארית הפסולת שאינה מופרדת (Rest). |
המדיניות והמנגנון בפסולת האריזות פועלים לפי החוק שנחקק. לאחר חקיקת החוק הוקם התאגיד לטיפול בפסולת אריזות Nedvang. התאגיד מעורב באופן חלקי בפעילות השוטפת ויש לו שליטה מסוימת אך לא מלאה על השלבים לטיפול בפסולת.
בסיור נפגשנו עם נציג התאגיד שסיפר כי הוא הוקם ע"י התעשייה והמסחר בשנת 2006. התאגיד אחראי לנושא איסוף ומחזור פסולת האריזות ונותן שירות ל- 400,000 חברות. המטרה להשיג תוצאות גבוהות (יעדי מחזור גבוהים) בעלויות נמוכות.
בלגיה וגם הולנד הצליחו להקים מנגנון לטיפול בפסולת האריזות והן עומדות ביעדי החוק. ההתרשמות היא שהמנגנון של התאגיד הבלגי הינו יעיל יותר. השלב המקדים שנעשה בבלגיה בעל חשיבות מאוד גדולה היות והוא נותן זרם פסולת "נקי" ואיכותי יותר. המנגנון מאוד פרקטי – ממחזרים את מה שניתן ויחד עם זאת עומדים ביעדים.
בישראל הוחלט לאמץ את המנגנון הבלגי, בעיקר את יעדי המחזור וחובת האחריות ועל פיו לבסס את חוק האריזות. חוק האריזות בישראל יצטרך לקבוע לוחות זמנים, להקמת מערכת תשתיות ראויה שראשיתה הקמת תאגיד, הכנת סקר להרכב פסולת האריזות, בניית התקשרויות בין הרשויות לתאגיד להפרדה ואיסוף הפסולת ברשויות, וטיפול במתקני מחזור.
רשמה: מלה גירשטיין, מהנדסת האיגוד.
|
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
